|
|
|
==מתורתו==
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] במסכת יבמות פרק י"ב, מסופר כי כשנחבשבעת שנאסר [[רבי עקיבא]] ב[[בית כלא|בית האסורים]], ועלתהעלתה השאלהשאלה הלכתית, האםביחס אשהלאישה [[חליצה|שחלצה]]שביצעה את מצוות [[ייבום|יבמהחליצה]], אך ללא [[עדות (משפט עברי)|עדים]] שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה אםאו לאולא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, התחפשאך ר'נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן לרוכלפתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש ל[[רוכל]], והכריזוהבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה {{גודל|2|(בנוכחות החולצת והיבם בלבד)}} מהו?" (הבליעובהכריזו אתמשפטים השאלהאלה בהכרזהעבר עלבסמוך מרכולתו)למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר.?" (וענה- לוהבליע עלגם השאלההוא את תשובתו ההלכתית כשהואלכך כביכולבתוך מתענייןשאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה).{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת יבמות]], פרק י"ב.}}
ב[[מסכת אבות]] אמרהוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אסיפה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים".<ref>{{הערה|מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א</ref>.}}
בעת גזירות [[אדריאנוס]] החליט לנסוע לנציבין (שב[[בבל]]) ללמוד תורה אצל רבי [[יהודה בן בתירה]], ועמו רבי [[אלעזר בן שמוע]]. כשהגיעו ל[[צידון]] תקפום געגועים ל[[ארץ ישראל]], ושבו ארצה.
|
