אנקוס מארקיוס – הבדלי גרסאות

'''אַנְקוּס מַרְקִיוּס''' ([[642 לפנה"ס|642]] - [[617 לפנה"ס]] לפי [[טיטוס ליוויוס|ליוויוס]]) [[מלך|מלכה]] ה[[סיפור עם|אגדי]] הרביעי של [[המלוכה הרומית|רומא]], ממוצא [[סאבין|סאביני]]. הוא נקרא מַרְטִיוּס בכתביו של ליוויוס.

כמו שאר [[מלך|מלכי]] רומא המוקדמים, ספק אם אי פעם חי או שלט, חייו ומפעליו הם כנראה דרכם של [[היסטוריון|היסטוריונים]] [[רומא|רומאיים]] למלא חוריםחלקים חסרים ב[[פולקלור]] הלאומי. אנקוס לוקח חלק במערך ארבעת המלכים, מערך שבו מלך אלים נעקב בידי מלך חכם, דתי ושליו. כמו כן, לרוב קיים קשר דם כלשהו בין המלכים הדומים, וכפי שסבו (המלך השליו [[נומה פומפיליוס]]) ירש את רומולוס ה[[אלימות|אלים]], כך הוא ירש את [[טולוס הוסטיליוס]] המיליטריסטי, שהיה קשור קשר משפחתי לרומולוס.

אנקוס ניסה לשמור על יציבות ושקט, עניין שהתפרש בעיני העמים הסובבים כחולשה בכוח הרומי, עם מותו של הוסטיליוס. במהרה החלו בני שבט ה"[[לַטִינִי פְּרִיסְקִי]]" להסתכסך עם יושבי רומא, לבסוף הכריז אנקוס על [[מלחמה]] וצעד על העירה[[עיר]] [[פוליטוריום]]. כאשר כבש את העיר הגלה את יושביה לרומא כפי שנהגו המלכים לפניו והחריב את העיר.

שדה הקרבה[[קרב]] עבר לעיר [[מדוליה]], ולאחר קרב ארוך ידו של מרקיוס הייתה על העליונה. הוא הוביל עוד אלפי [[לטינים]] ל[[גלות]] ברומא, יחד עם שלל רב.

הרחבת האוכלוסייהה[[אוכלוסייה]] גרמה גם להרחבת העיר, וניתן לראות זאת במפעליו של מרקיוס - [[בנייה|בניית]] [[כלא]], ביצור הגה[[ג'ניקולום]], בניית [[גשר]] העץ על ה[[טיבר]] ומכרות ה[[מלח בישול|מלח]]. הלטינים שהביא אנקוס העירה היוו את הבסיס למעמד הפלביה[[פךבים|פלבי]].

עם מותו שלח אחד השרים הבכירים את בני אנקוס למסעל[[מסע]] [[ציד]], ובעצמו תפס את הכתר. שמו היה [[לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס]], המלך ה[[אטרוסקים|אטרוסקי]] הראשון של רומא.