הבדלים בין גרסאות בדף "הלכות צבא"

נוספו 340 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
ויקיזציה קלה
מ (ויקיזציה קלה)
'''הלכות צבא''' הוא התחום ה[[הלכה|הלכתי]] שעוסק בהתנהגות הראויה ב[[צבא]] וב[[מלחמה]], הן בהלכות ייחודיות לצבא, והן בהלכות מתחומים אחרים כפי שהן מתבטאות במסגרת הצבאית.
 
==בתנ"ך==
===בתורה===
בתורה מנויות מספר [[מצווה|מצוות]] ייחודיות לתחום הצבאי. רובן מרוכזות בפרשות [[פרשת שופטים|שופטים]] ו[[פרשת כי תצא|כי תצא]], כחלק מ[[נאום המצוות]] לקראת הכניסה לארץ. יש מהן שהן [[מצוות עשה]], שמפרטות אויבים שעל עם ישראל להשמיד: [[מחיית עמלק]] ו[[מלחמת שבעה עממים]].
 
יש מצוות שמפרטות את אופיה הראוי של המלחמה: מצוות [[הקריאה לשלום במלחמה]] ([[איסור דרישת העמוני המואבי לשלום במלחמה|מלבד עמון ומואב]]), דיני [[אשת יפת תואר]], איסור השחתת עצי מאכל ([[בל תשחית]]), ומצוות [[טהרת המחנה]]: התקנת שירותים מחוץ למחנה הצבא, והתקנת יתד לכיסוי הצואה.
 
===בנ"ך===
בחלק ממלחמות המקרא מתוארת הקפדה על קיום מצוות התורה. על [[יהושע בן נון|יהושע]] מסופר שהקפיד על [[איסור הלנת תלוי]]: "{{ציטוטון|וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה".|[[ספר (יהושע|יהושע]] [[S:יהושע ח כט|ח', כט]]; וראו גם [[S:יהושע י|י', כו-כז)]]}}.
 
חלק מדיני המלחמה נלמדים ממלחמות המקרא. על [[דוד]] מסופר שנזף באנשים שהציעו לחלק את ה[[שלל]] באופן בלתי שיוויוני בין החיילים בחזית לבין הנשארים מאחור: "{{ציטוטון|וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"|[[ספר (שמואל|שמואל א']] [[S:שמואל א ל|ל', כב-כד)]]}}.
 
==בחז"ל==
ההלכה הקדומה ביותר הידועה לנו בספרות [[תקופת ביתשני|בית שני]] היא האיסור או ההיתר ל[[מלחמה בשבת]]. בשל העניין שעורר הנושא, אנו מוצאים מקורות רבים שדנים בו, הן מקורות יהודיים והן מקורות חוץ-יהודיים.
 
ב[[ספרי]] מובאת מחלוקת לגבי ההיתר להקיף עיר מכל צדדיה ללא אפשרות מילוט, דיון שנדרש על [[מלחמת מדין]]. [[תנא קמא]] מתיר לעשות זאת, ואילו [[ר' נתן]] אוסר. בין ה[[רמב"ן]] ל[[רמב"ם]] קיימת [[מחלוקת]] לטעם האיסור: האם מדובר במצווה מטעמים מוסריים[[מוסר]]יים, או שמדובר בטקטיקהב[[טקטיקה]] צבאית שנועדה להביא לניצחון.
 
במסכתב[[מסכת עירובין]] מובא רצף של הלכות הבאות להקל על היוצאים למלחמה: היתר לקחת עצים ללא חשש [[גזל]], ופטור מ[[נטילת ידיים]], מעישור [[דמאי]] ומ[[עירוב חצרות|עירובי חצרות]]. (משנה עירובין א, י). בתלמודים מבואר שהלכות אלו נקבעו בשעה ש"חנו על הבאר", וככל הנראה מדובר ב[[מצור]] על ה[[חקרא]] במהלך [[מלחמות החשמונאים]].
 
בשל אובדן העצמאות היהודית לאחר [[חורבן בית שני]], התמעט העיסוק בהלכות הצבא, ובשל כך היקף הדיונים ההלכתיים בשאלות הצבא הוא מצומצם ביותר, ואף אין מסכת על כך ב[[משנה]]. גם ב[[תלמוד]] הדיונים מצומצמים, ומפוזרים במקומות שונים. כך, למשל, לומדת הגמרא ב[[מסכת חולין|חולין]] שהותר לבני ישראל בשעת [[כיבוש הארץ]] לאכול אפילו קדלי [[חזיר]]. (בבלי [[מסכת חולין|חולין]] [[S:חולין יז עמודא|י"ז ע"א]]).
 
==בראשונים==
[[תמונה:Rabanut1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר מחנה ישראל על [[הלכות צבא]] מאת [[רבי ישראל מאיר הכהן|החפץ חיים]] שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה]]
ה[[רבי ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] חיבר ספר בשם "מחנה ישראל", שיועד לחיילים ששירתו בצבאות זרים באירופה. הספר כולל דברי מוסר ואמונה, וכן הלכות בסיסיות, בעיקר בדיני שבת ותפילה. כך נכתב בהקדמה:
:"{{ציטוט|תוכן=ועל פי הרוב אנשי הצבא עומדים במקום שאין מצוי להם ממי לשאול אפילו דינים הפשוטים וכל שכן דברים הצריכים עיון ועל כן מצאתי את עצמי מחויב בדבר לערוך מפי סופרים וספרים את הדינים הנצרכים להם (והכל בדבר שאין מתנגד לחוקי [[הקיר"ה]])".}}
 
===במדינת ישראל===
 
==לקריאה נוספת==
*י"ז כהנא, שירות בצבא בספרות התשובות, בתוך '''מחקרים בספרות התשובות''', ירושלים: תשל"ג.
*חניאל נהרי, '''הספרות ההלכתית לחייל בהתפתחותה (1975-18801975–1880)''', עבודה לתואר שני, [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[2003]].
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/tsava/index.html מדור צבא ומלחמה], באתר "דעת."
*[http://www.aka.idf.il/Main/rabanut/General.aspx?catId=60233 חוברות ההלכה של הרבנות הצבאית]
 
[[קטגוריה:הלכות צבא ומלחמה|*]]
 
{{אין בינוויקי|17:49, 8 באפריל 2010 (IDT)}}