תקרית אלטמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
לאחר שיורטה על ידי ה[[משחתת]] הבריטית [[HMS Cossack]] בפיקודו של [[פיליפ ויאן]], חיפשה האלטמרק מחסה ב[[פיורד]] ייוסינגפיורד (Jøssingfjord), אולם המשחתת הבריטית עקבה אחריה ואילצה אותה לעלות לחוף. אז עלו הבריטים על הספינה ולאחר [[קרב פנים אל פנים]] בו נעשה שימוש בכידונים, הכניעו את צוות האלטמרק ושחררו את העצורים. המלווים הנורבגים מחו, אך לא התערבו. ההסבר הרשמי שניתן מאוחר יותר על ידי הממשלה הנורבגית היה שעל פי [[אמנה (הסכם)|האמנות]] הבינלאומיות, מדינה נייטרלית לא מחויבת להגן על צד לוחם שתחת חסותה כנגד כוח חזק בהרבה.
 
הנורבגים כעסו על כך שהנייטרליות שלהם הופרה, אך לא רצו להיגרר למלחמה האירופית. למרות זאת, תקרית האלטמרק זרעה ספקות באשר לנייטרליות הנורבגית בקרב [[בעלות הברית]] ובעיני גרמניה. שני הצדדים החזיקו בתוכניות מגירה לפעולה צבאית נגד נורבגיה, בעיקר כדי לשלוט על תנועת עפרת ה[[עפרת ברזל|עפרת הברזל]] ה[[שבדיה|שבדית]], בה הייתה תלויה תעשיית החימוש הגרמנית בשלביה המוקדמים של המלחמה. תקרית אלטמרק שכנעה את [[היטלר]] שבעלות הברית לא יכבדו את הנייטרליות הנורבגית, וב-[[19 בפברואר]] החליט להחיש את התכנון ל[[מבצע וסריבונג]], הכיבוש של [[דנמרק]] ונורבגיה, שבסופו של דבר התרחש ב-[[9 באפריל]] [[1940]].
 
[[קטגוריה:זירת מערב אירופה במלחמת העולם השנייה]]