אוסטר אוטוקרט – הבדלי גרסאות

בינואר 1948 רכש שירות האוויר 20 מטוסי אוסטר מפורקים מהצבא הבריטי, במסווה של עסקה עם [[הסוכנות היהודית]]. המטוסים הובלו מבסיס עקרון של חיל האוויר המלכותי ל[[יקב]] נטוש במושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] (היום בשטח [[הקריה]]). במרתפי היקב עמלו טכנאים להכשיר את המטוסים לטיסה, וב־[[3 במרץ]] עשה ראשון המטוסים המשופצים את טיסת הבכורה שלו. בסך הכל הוכשרו לטיסה 18 מתוך 20 המטוסים <ref>ליעד ברקת, [http://www.iaf.org.il/Templates/Journal/Journal.In.aspx?lang=HE&lobbyID=50&folderID=465&subfolderID=467&docfolderID=973&docID=16622 כשבספיט היה חור], אתר חיל האוויר והחלל</ref><ref>אבי משה-סגל, [http://www.iaf-museum.org.il/site/museum.asp?pi=13&doc_id=212 מטוסים במרתפי היין], אתר מוזיאון חיל האוויר</ref>.

 

 

מספרם הגדול יחסית של המטוסים וצרכי השעה, איפשרו להקים נספחים (טייסות) נוספים. ב־[[10 בפברואר]] הוקמה טייסת הנגב ב[[ניר עם]] תחת פיקודו של [[עזר ויצמן]] ובאפריל הוקמה טייסת הגליל ובסיסה ב[[יבנאל]] תחת פיקודו של {{נזכור|דניאל בוקשטיין|88928}} שהוחלף לאחר נפילתו על ידי משה פלד.