רשיד רידא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Bannett (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1
מ שוחזר מעריכות של DGtal (שיחה) לעריכה האחרונה של Bannett
שורה 5:
לאחר שנסגר בית הספר, התהדק הקשר בין רשיד רידא ושיח' חסין אלג'סר. אלג'סר פרס חסותו על רידא, ובשנת 1897 הסמיך אותו ללמד את מדעי ההלכה והחשיבה הערבית. במקביל למד רידא [[חדית']] מפי שיח' מחמוד נשאבה אשר הסמיך את רידא ללמד את מסורת החדית'. הוא גם למד אצל חכמי דת נוספים בטריפולי.
 
רידא כונה בפי רבים "דוברו של [[מוחמד עבדה]]", אותו פגש כשהאחרון היה בגלות ב[[ביירות]]. בשנים 1884-5 הוא נחשף לראשונה ל"אל-ערוה אל-ות'קאקה" (פירוש: הקשר האמיץ) כתב העת של [[ג'מאל א-דין אל-אפגאני]] ומוחמד עבדה. בשנת 1897 הוא עזב את סוריה על מנת לשתף פעולה עם עבדה ב[[קהיר]], ובשנה שלאחר מכן הם ייסדו את אל מנאר, שבועון שלימים הפך לירחון שכלל פרשנות על פי ה[[קוראן]] וכן דברי תמיכה ב[[מוחמד אבן עבד אל והאב]]<ref name="EncycIslmp.597"/>. רידא עבד באל-מנאר עד מותו בשנת 1935.
 
בדומה לקודמיו, רידא התמקד בחולשה היחסית של החברות המוסלמיות אל מול הקולוניאליזם המערבי, הוא האשים את ה[[סופיות|סופים]] בהפרזות, חיקוי עיוור של העבר על ידי ה"תקליד" והקיפאון של אנשי ה[[עולמא]]. לדעתו, אחד מסימני הכישלון היה חוסר ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה. הוא קבע כי ניתן לטפל בליקויים אלה על ידי חזרה למה שהוא ראה כ"עקרונות האמיתיים של האיסלאם - [[סלפיה]], עקרונות המבקשים לחדש את האסלאם בצורה הקרובה לזו שהייתה קיימת בימיו של מוחמד. אסלאם שהיה טהור מהשפעות המערב, אף על פי שניתן לפרשו על ידי [[אג'תהאד]] כדי להתאים למציאות המודרנית.<ref name="Glasse">Glasse, Cyril, ''The New Encyclopedia of Islam'', Altamira Press, 2001, p.384</ref> זה לבדו יכול להציל מוסלמים מנחיתות מול המעצמות הקולוניאליות. <ref name="Sivan">Emmanuel Sivan, ''Radical Islam: Medieval Theology and Modern Politics'', enl. Ed. (New Have: Yale University Press, 1990), p.101</ref>