אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה – הבדלי גרסאות

פסוק זה, המוזכר ב[[ספר ירמיהו]] וב[[ספר יחזקאל]], משמעותו היא שבנים נושאים את עוונותיהם[[עבירה|עוונות]]יהם של אבותיהם. הפסוק מובא כתיאור מצב קיים ובתקווה לעתיד בו המציאות הזאת תשתנה וכל אחד יהיה אחרי לעוונותיו הוא ולא ישא באחריות לעוונות אבותיו.

פסוק זה הוביל הוגי דעות לעסוק גם במהותה ו[[מוסר]]יותה של אלוהות הנוקטת בגישה זו או הנמנעת ממנה.

ב[[מסכת אבות]] ניתן לפסוק זה פירוש המבאירהמבהיר שאוון אבות יוטל על הבנים רק אם ימשיכו במעשי אבותיהם, כי אוון של דורות חמור יותר מאוון של פרט אחד.