סטיבן מיטשל – הבדלי גרסאות

בשנת 1983 יצא לאור הספר מיטשל וגרינברג בשם "יחסי אובייקט בתיאוריה פסיכואנליטית" שהיווה תשתית רעיוני למהפכה בחשיבה הפסיכואנליטית. באמצעות מחקר משווה של תיאוריות פסיכואנליטיות שונות והתמקדות במושג [[יחסי אובייקט]] המתאר למעשה יחסי אנוש מציאותיים או אשלייתיים הציבו את התיאוריות השונות זו מול זו. למעשה, התפישה שעלתה מספר זה שללה את תפישת הדחף הפרוידיאנית, תפישה לפיה האדם מונע על ידי כוחות [[ליבידו|ליבידינאליים]] מתוך ה[[איד]]. הספר מתייחס לשינוי לאורך השנים, דרך התיאוריות של [[מלאני קליין]], תאוריות יחסי אובייקט, [[אסכולת האגו]], [[אסכולת העצמי]] של [[היינץ קוהוט]] וממשיכיו. התפישה החדשה אליה מביאה הדרך שסללו תיאוריות אלו זונחת את תיאור הנפש כשדה קרב של דחפים מודחקים ומתארת דרמה מורכבת של דימויים פנימיים של העצמי והזולת.