לורנצו ואלה – הבדלי גרסאות

המקוריות, הביקורת החריפה והידע של ואלה בסגנון הלטיני הקלאסי באו לידי ביטוי במסה , De falso credita et ementita Constantini Donatione declamatio שהוא כתב בין 1439 ל-1440. כאן הוא מוכיח שהמסמך שנודע בשם "[[מתת קונסטנטינוס]]", לא היה יכול להיכתב בזמנו של [[קונסטנטינוס]] (ב[[המאה הרביעית|מאה הרביעית]]), מכיוון שסגנונו הלשוני מתייחס לתקופה מאוחרת יותר (המאה השמינית). אחד מטיעוניו של ואלה היה שהמסמך מכיל את המילה [[אחשדרפן|satrap]] שהוא האמין שרומאים כמו קונסטנטינוס לא השתמשו בה. המסמך, כך טען ואלה, אם כי נתקל בביקורת רבה עם הצגתו לראשונה, סופו שהתקבל כאותנטי, גם הודות לכך שהמסמך סייע לביסוס שליטתה של הכנסיה המערבית. "מתת קונסטנטינוס", מציע שקונסטנטינוס "תרם" את כל [[הקיסרות הרומית המערבית]] כצעד של הכרת תודה בגלל שהוא נרפא באופן פלאי מצרעת בידי סילבסטר הראשון. ברור שהדבר ביטל את "מתת פפין" של פפין הגוץ, שנתן ללומברדים אדמה מצפון לרומא. ואלה הונע בידי מעבידו באותו זמן, אלפונסו מארגון, לחשוף את "מתת קונסטנטינוס" כהונאה, היות ואלפונסו היה מעורב בריב טריטוריאלי עם מדינת האפיפיור, אז תחת האפיפיור אוגניוס הרביעי. "מתת קונסטנטינוס" צוטט תכופות כדי לתמוך בסמכותה החילונית של האפיפיורות, לפחות מאז [[המאה ה-11]]. המסה של ואלה החלה להיות מופצת בשנת 1440, אבל נדחתה לחלוטין בידי הכנסייה. היא לא פורסמה באופן רשמי בדפוס עד 1517. היא נעשתה פופולרית בקרב הפרוטסטנטים. [[תומאס קרומוול]] פרסם ב-1534 תרגום אנגלי שלה. ואלה הציג את עמדתו בצורה כל כך משכנעת שהיא עדיין עומדת בתוקפה כיום, ואי הלגיטימיות של "מתת קונסטנטינוס" מקובל על הכל.