יוסף שלום אלישיב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
קשה לקבל אינדיקציה ברורה לדרך לימודו, משום שהוא מוסר רק שיעור שמיועד לבעלי רקע תורני מוגבל, ורק בעקבות דרישה ציבורית העלה מעט את רמת השיעור. עם זאת קיימים מאפיינים מספר בשיטת לימודו: הרב אלישיב הוא פשטן - אין לו אלא הטקסט לפניו, והוא מפריד את ניתוח הטקסט מניתוח רוח הדברים. למרות זאת הוא ידוע בחידושיו הן בהלכה למעשה והן במציאת פתרונות יצירתיים לסוגיות סבוכות.{{מקור}}
הרב אלישיב השיב במהלך חייו מאות תשובות בכתב ואלפי תשובות בעל פה. כיום הוא אינו משיב בכתב אלא לעתים נדירות, כדוגמת פרשת ה[[פאה נוכרית|פיאות]] שמקור שערן בטקסי פולחן ב[[הודו]], שם השיב בעצמו תשובה הלכתית האוסרת על השימוש בהן. מקרה זה מייצג את דרך פסיקתו של הרב אלישיב הנוטה להחמיר. כך לדוגמה אסר על ניתוק ממכשירי החייאה של חולה שמת [[מוות מוחי]], והגדיר ניתוק כזה כ[[רצח]].
בניגוד לדעת פוסקי הלכה אחרים, דעתו היא שחילונים כיום אין דינם כ[[תינוק שנשבה]], משום שהם יושבים בין יהודים ויודעים שיש מי ששומרים שבת<ref>כעדות חתנו הרב [[יצחק זילברשטיין]] (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי [[אברהם ישעיהו קלריץ|החזו"א]] על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [- מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר ב[[ארץ ישראל]] ורואה את שומרי ה[[שבת]] ואת המלחמות, אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". ור' אבישי בן חיים, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/902/701.html קיץ. חם. אין מה לעשות], [[nrg]]. וע"ע עלינו לשבח (ויקרא עמ' שח) שבמצבים מסויימים הוא כן מכיר במעמד של 'תינוק שנשבה'.</ref>.
ב[[מצוות התלויות בארץ]] הוא רואה את [[אברהם ישעיה קרליץ|החזון איש]] כ"מרא דשמעתתא" ("בעל השמועה" בארמית, דהיינו - הבקי ביותר בהלכות אלו), ו"מרא דארעא דישראל" ("בעל ארץ ישראל" בארמית, דהיינו - רבה של ארץ ישראל). למרות הסתמכותו על החזון איש הוא נוטה להקל יותר ממנו במצוות התלויות בארץ.{{מקור}}
| |||