תינוק שנשבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
== שימוש במונח ביחס לחילונים==
 
המושג של "תינוק שנשבה" בהתייחס לחילונים, הופיע כנראה לראשונה בשו"ת של רבי [[יעקב עטלינגר]] מ-1860 (בניין ציון החדשות, סימן כג). ה[[חזון איש]] הוסיף נדבך הלכתי בעניין זה כשקבע <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14334&st=&pgnum=25 חזון איש, יו"ד סימן ב ס"ק כח]</ref> כי לא רק בניהם של עוזבי הדת נחשבים תינוקות שנשבו אלא גם הם עצמם, מכיוון שהמציאות החברתית היא כזו שאיננה מאפשרת לתאר להם במדויק את החיובים ההלכתיים המוטלים עליהם ("אין מי שיודע להוכיח"). לעומת זאת, היו שסירבו להחיל את הגדרת "תינוק שנשבה" על החילוניים וטענו שמכיוון שיש מסביבם דתיים והם רואים את מעשיהם לא ניתן לטעון שהם תינוקות שנשבו. כך למשל הרב [[עובדיה הדאיה]] כותב <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1919&st=&pgnum=34 ישכיל עבדי, חלק ח', סימן י"ט]</ref> שמחללי שבת בפרהסיא שנחשפו לאיסור שבת, לא חל עליהם דין תינוקות שנשבו, ועל כן אין לצרפם ל[[מניין]] ואין לשתות יין שנגעו בו. גם הרב ישראל דוד הארפענעס<ref>בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9695&pgnum=601 נשמת שבת ח"ה, הלכות פיקוח נפש, סימן ת"ק-ה]</ref> חלק על דברי החזון אי"ש וטען שאין לחילונים דין תינוק שנשבה ואין להצילם בשבת.
 
לעומת זאת, היו שסירבו להחיל את הגדרת "תינוק שנשבה" על החילוניים וטענו שמכיוון שיש מסביבם דתיים והם רואים את מעשיהם לא ניתן לטעון שהם תינוקות שנשבו. כך למשל הרב [[עובדיה הדאיה]]<ref>ב[[שו"ת] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1919&st=&pgnum=34 ישכיל עבדי, חלק ח', סימן י"ט]</ref> כותב שמחללי שבת בפרהסיא שנחשפו לאיסור שבת, לא חל עליהם דין תינוקות שנשבו, ועל כן אין לצרפם ל[[מניין]] ואין לשתות יין שנגעו בו. גם הרב ישראל דוד הארפענעס<ref>בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9695&pgnum=601 נשמת שבת ח"ה, הלכות פיקוח נפש, סימן ת"ק, אות ה]</ref> חלק על דברי החזון אי"ש וטען שאין לחילונים דין תינוק שנשבה ואין להצילם בשבת.
הרב [[יוסף שלום אלישיב]] אמר שהחילונים של היום אינם נחשבים תינוקות שנשבו, מפני הם נחשפים לקיומם של המצוות ומקיימיהם<ref>כעדות חתנו הרב [[יצחק זילברשטיין]] (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי [[אברהם ישעיהו קלריץ|החזו"א]] על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [- מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר ב[[ארץ ישראל]] ורואה את שומרי ה[[שבת]] ואת המלחמות, אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". ור' אבישי בן חיים, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/902/701.html קיץ. חם. אין מה לעשות], [[nrg]]. בספר '''טיב הפרשה''' (הרב מיכאל אביטן, דברים עמ' 29) כתוב: "[[אליעזר דינר|הגר"א דינר]] שאל את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אם אפשר להקל בבישולי יהודים מחללי שבת, משום שהם בגדר תינוק שנשבה, ואמר מרן הגרי"ש אלישיב שבזמנינו אין מושג של תינוק שנשבה, כי כולם שומעים ויודעים על היהדות, ואולי יש להקל ביהודים שעלו לאחרונה מ[[מזרח אירופה]] שלא שמעו על יהדות". בדומה לזה מובא ג"כ בשמו ב'''ישורון''' (יב עמ' תקסו), בספר '''כיבוד הורים כהלכתו''' (הרב אברהם ברויאר, ביתר תשס"ג, סוף עמ' לט) וב[[שו"ת]] '''ברכת ראובן שלמה''' (הרב ברוך ראובן שלמה שלנזיגר, חלק ד, סימן סג, עמ' רכג).</ref>. אך במצבים מסויימים מוכן הרב אלישיב להכיר במציאות של 'תינוק שנשבה'<ref>ר' בהערה הקודמת לגבי יהודים שעלו ממזרח אירופה. בעלון '''קול התורה''' (חוברת מז - תשרי תש"ס, עמ' קמ) כותב הרב [[יהודה אריה דינר|יהודה אריה הלוי דינר]]: "ושמעתי מהנ"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א שאין זה הוראה כללית, אלא דצריך לדון בזה בכל מקרה בפנים אם הנידון הוא תינוק שנשבה או לא, כגון: [[שנה ופירש]] או [[מומר לתיאבון]] וכדומה". וע"ע עלינו לשבח (ויקרא עמ' שח).</ref>. בנוסף, לגבי חובות [[מוסר|מוסריות]] אנושיות הוא דן את החילוניים כתינוקות שנשבו<ref>הרב [[יצחק יוסף]] בספרו [[ילקוט יוסף]] ([[כיבוד אב ואם]], ירושלים תשס"ה, עמ' שסה) כותב: "וכ"כ הגרי'"ש אלישיב הובא בספר ישיב משה טורצקי (עמ' מו) דסתם מחלל שבת מותר להצילו דמסתמא כתינוק שנשבה הוא זולת אם הוא רשע המסית ומדיח בזדון לבב שהוא גרוע מאד ואסור להצילו ע"ש". בדומה לזה, מובא בספר '''[[השבת אבידה]] כהלכתה''' (הרב יחזקאל פיינהנדלר, עמ' לו) בשם הרב אלישיב שלענין השבת אבידה יש לדון את החילוניים כתינוקות שנשבו.</ref>, וזאת לעומת חיובים הלכתיים (כדוגמת [[אבלות]]<ref>נטע סלע, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3454523,00.html הרב אלישיב למשפחת סגל: לא לשבת שבעה]. מאידך, ר' - עידן יוסף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-141621-00.html?tag=14-03-03 ידיעת ה'שבעה' על ישראל סגל - ברווז עיתונאי].</ref>) שבהם הוא מפקפק יותר במעמדם כתינוקות שנשבו<ref>ר' במקורות שהובאו בהערות הקודמות.</ref>.
 
גם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] אמר שהחילונים של היום אינם נחשבים תינוקות שנשבו, מפני הם נחשפים לקיומם של המצוות ומקיימיהם<ref>כעדות חתנו הרב [[יצחק זילברשטיין]] (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): "כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי [[אברהם ישעיהו קלריץ|החזו"א]] על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [- מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר ב[[ארץ ישראל]] ורואה את שומרי ה[[שבת]] ואת המלחמות, אולי אינו בגדר תינוק שנשבה". [לגבי האזכור של המלחמות על השבת - ר' דברי הרב [[יצחק איזיק הרצוג|יצחק הרצוג]] ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22572&st=&pgnum=123 היכל יצחק, אבן העזר, סימן כו, אות ו]] ור' אבישי בן חיים, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/902/701.html קיץ. חם. אין מה לעשות], [[nrg]]. בספר '''טיב הפרשה''' (הרב מיכאל אביטן, דברים עמ' 29) כתוב: "[[אליעזר דינר|הגר"א דינר]] שאל את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אם אפשר להקל בבישולי יהודים מחללי שבת, משום שהם בגדר תינוק שנשבה, ואמר מרן הגרי"ש אלישיב שבזמנינו אין מושג של תינוק שנשבה, כי כולם שומעים ויודעים על היהדות, ואולי יש להקל ביהודים שעלו לאחרונה מ[[מזרח אירופה]] שלא שמעו על יהדות". בדומה לזה מובא ג"כ בשמו ב'''ישורון''' (יב עמ' תקסו), בספר '''כיבוד הורים כהלכתו''' (הרב אברהם ברויאר, ביתר תשס"ג, סוף עמ' לט) וב[[שו"ת]] '''ברכת ראובן שלמה''' (הרב ברוך ראובן שלמה שלנזיגר, חלק ד, סימן סג, עמ' רכג).</ref>. אך במצבים מסויימים מוכן הרב אלישיב להכיר במציאות של 'תינוק שנשבה'<ref>ר' בהערה הקודמת לגבי יהודים שעלו ממזרח אירופה. בעלון '''קול התורה''' (חוברת מז - תשרי תש"ס, עמ' קמ) כותב הרב [[יהודה אריה דינר|יהודה אריה הלוי דינר]]: "ושמעתי מהנ"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א שאין זה הוראה כללית, אלא דצריך לדון בזה בכל מקרה בפנים אם הנידון הוא תינוק שנשבה או לא, כגון: [[שנה ופירש]] או [[מומר לתיאבון]] וכדומה". וע"ע עלינו לשבח (ויקרא עמ' שח).</ref>. בנוסף, לגבי חובות [[מוסר|מוסריות]] אנושיות הוא דן את החילוניים כתינוקות שנשבו<ref>הרב [[יצחק יוסף]] בספרו [[ילקוט יוסף]] ([[כיבוד אב ואם]], ירושלים תשס"ה, עמ' שסה) כותב: "וכ"כ הגרי'"ש אלישיב הובא בספר ישיב משה טורצקי (עמ' מו) דסתם מחלל שבת מותר להצילו דמסתמא כתינוק שנשבה הוא זולת אם הוא רשע המסית ומדיח בזדון לבב שהוא גרוע מאד ואסור להצילו ע"ש". בדומה לזה, מובא בספר '''[[השבת אבידה]] כהלכתה''' (הרב יחזקאל פיינהנדלר, עמ' לו) בשם הרב אלישיב שלענין השבת אבידה יש לדון את החילוניים כתינוקות שנשבו.</ref>, וזאת לעומת חיובים הלכתיים (כדוגמת [[אבלות]]<ref>נטע סלע, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3454523,00.html הרב אלישיב למשפחת סגל: לא לשבת שבעה]. מאידך, ר' - עידן יוסף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-141621-00.html?tag=14-03-03 ידיעת ה'שבעה' על ישראל סגל - ברווז עיתונאי].</ref>) שבהם הוא מפקפק יותר במעמדם כתינוקות שנשבו<ref>ר' במקורות שהובאו בהערות הקודמות.</ref>.
 
בין אלו הסוברים שחילונים נחשבים כתינוק שנשבה חלוקות הדעות האם דין זה חל על [[יציאה בשאלה|יוצאים בשאלה]]. ישנם הטוענים, למשל בשם [[הרב קוק]], שמכיוון שרוח הזמן מלא בכפירה הרי שגם מי שלמד תורה מפי רבנים ופרש מדרך המצוות נחשב תינוק שנשבה כי הוא אנוס על ידי האמונות הרווחות בדור. לעומת זאת, הרב [[אהרן סולובייציק]] המייחס דין תינוק שנשבה ליהודים ההולכים לבית כנסת [[קונסרבטיבים|קונסרבטיבי]], כתב על הרב הקונסרבטיבי שמנהיג את הקהילה שהוא מומר ואינו תינוק שנשבה שכן הוא למד ב[[ישיבה]] ופרש<ref>הרב אהרן סולובייציק, בתוך [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12486&pgnum=14 הפרדס, נובמבר 1986, עמודים 10-14]</ref>.