הבדלים בין גרסאות בדף "שיקום (רפואה)"

נוספו 241 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
ויקיזציה קלה, דרושה עוד עריכה
מ (תקלדה)
מ (ויקיזציה קלה, דרושה עוד עריכה)
{{עריכה|פסקת פתיחה, הפרק 'המושג "שיקום"'}}
ה'''שיקום''' מתמקד במגבלותב[[מוגבלות|מגבלות]] התפקוד הנובעות מליקויים פיזיים (לדוגמה-: ניידות), חושיים[[חוש]]יים (לדוגמה-: [[ראייה]], [[שמיעה]]), אורגניים (לדוגמה-: [[סוכרת]], [[אפילפסיה]], [[שיתוק מוחין]]), אינטלקטואליים (לדוגמה: - [[למידה]]), או [[פסיכיאטריה|פסיכיאטריים]] (לדוגמה-: [[סכיזופרניה]], סוגים של [[דיכאון]]). הגדרה נוספת הגו פלוריאן ושות': שיקום הינוהוא תהליך דינאמי בושבו צוות רב -מקצועי מסייע לאנשים עם [[נכות]] או [[מוגבלות]] לממש, ליצור או לגלות את מקסימום הפוטנציאל האפשרי בתחום הפיזי, הנפשי, המשפחתי, החברתי, הכלכלי-תעסוקתי ומילוי שעות הפנאי .ה[[פנאי]]; כלומר: זהו תהליך גמיש, הן למטפל והן למטופל. תהליך זה מתרחש בהקשר מערכתי, ולכל האספקטיםההיבטים המערכתיים ישנה השפעה המשתלבת לכדי תמונת התמודדות כללית. מיצוי הפוטנציאל מתייחס לשאיפה לשחזר ולאחזר בצורה המיטבית את היכולות הקודמות, תוך כדי פיתוח אסטרטגיות התמודדות ופיצוי עם היכולות שנותרו או שוקמו בחלקן. שיקום טוב יכול להיעשות רק בשילוב של צוות רב תחומי: רופאים[[רופא]]ים, [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיסטים]], פסיכולוגים[[פסיכולוג]]ים, [[ריאפוי בעיסוק|מרפאים בעיסוק]], עו"ס[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] ועוד.
 
על פי ההגדרה העכשווית, תהליך שיקומי הוא: "תהליך מערכתי המסייע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, מנטליות, התפתחותיות, קוגניטיביות ורגשיות להגשים את מאוויהם האישיים בנוגע לקריירה ועצמאות בסביבה המשלבת אותם באופן הרב ביותר בעזרת ההתאמה של תהליך השיקום, הכולל דרכי תקשורת, קביעת מטרות והתפתחות מועילה או שינוי דרך התערבות פסיכולוגית, ארגונית, חברתית והתנהגותית."
 
==מהו שיקום?==
 
==מהוהמושג "שיקום?"==
אבני היסוד בהבנת המושג שיקום:
(1)# תהליך השיקום כלול במרחב והוליסטי (שלם) עם הטבע.
 
(2)# זהו תהליך ייחודי.
(1)תהליך השיקום כלול במרחב והוליסטי (שלם) עם הטבע.
(3)# תפקידו לפתח או לשמר.
 
(4)# מטרתו הינה עצמאות תפקודית ואיכותו[[איכות חיים]].
(2) זהו תהליך ייחודי.
 
(3) תפקידו לפתח או לשמר.
 
(4) מטרתו הינה עצמאות תפקודית ואיכות חיים.
 
 
==גישות שיקומיות בעבר לעומת גישות שיקומיות כיום==
במאמרו, (משווה Pledger{{כ}} (2003 משווה) בין הפרדיגמותה[[פרדיגמה|פרדיגמות]] הישנות לעומת הפרדיגמות החדשות בהתייחסות לנכות. הפרדיגמה הישנה ידועה כמודלכ{{ה|מודל הרפואי}}, עלשעל פיו הדגש הוא על הפתולוגיהה[[פתולוגיה]], על המגבלה ועל ליקויי הנכה. לעומת זאת, הפרדיגמה החדשה מדגישה את האינטראקציה הדינאמית הקיימת בין המשתנים הסביבתיים ולבין המאפיינים האינדיבידואליים של הנכה וכיצד אינטראקציה זו משפיעה על חווית הנכות.
 
(Maki & ו-Rigger{{כ}} (1997) מציינים את ההבדלים המרכזיים בין הגישות הטיפוליות שהיו נהוגות בעבר לעומת הגישות הנוכחיות של ימינו:
במאמרו, (Pledger (2003 משווה בין הפרדיגמות הישנות לעומת הפרדיגמות החדשות בהתייחסות לנכות. הפרדיגמה הישנה ידועה כמודל הרפואי, על פיו הדגש הוא על הפתולוגיה, על המגבלה ועל ליקויי הנכה. לעומת זאת, הפרדיגמה החדשה מדגישה את האינטראקציה הדינאמית הקיימת בין המשתנים הסביבתיים ולבין המאפיינים האינדיבידואליים של הנכה וכיצד אינטראקציה זו משפיעה על חווית הנכות.
בעבר, כחלק מהתפיסה "הישנה" הקפידו על הפרדת בעלי מוגבלויות מהחברה ואיכלוסם במוסדות נפרדים, זאת לעומת הגישות הנוכחיות, אשר דוגלות בשילוב בקהילה (למשל: סביבה של [[דיור מוגן]]). כיום נוטות התוכניות השיקומיות נוטות יותר ליישום גישה של פתרון בעיות בהקשר סביבתי. כמו כן, המוטיבציה לשיקום בעבר, לפני שתפתחו תנועות חברתיות לקידום בעלי המוגבלות, הייתה כי יש לספק את השירות השיקומי מתוך נדבה. זאת לעומת ההבנה המוסרית שזוהי זכות בסיסית של הנכה. במישור התעסוקתי, ההכשרה המקצועית בעבר הייתה נפרדת. כיום הדגש הוא על שילוב תעסוקתי בקהילה.
 
(Maki & Rigger (1997 מציינים את ההבדלים המרכזיים בין הגישות הטיפוליות שהיו נהוגות בעבר לעומת הגישות הנוכחיות של ימינו:
בעבר, כחלק מהתפיסה "הישנה" הקפידו על הפרדת בעלי מוגבלויות מהחברה ואיכלוסם במוסדות נפרדים, זאת לעומת הגישות הנוכחיות אשר דוגלות בשילוב בקהילה (למשל: סביבה של דיור מוגן). כיום התוכניות השיקומיות נוטות יותר ליישום גישה של פתרון בעיות בהקשר סביבתי. כמו כן, המוטיבציה לשיקום בעבר, לפני שתפתחו תנועות חברתיות לקידום בעלי המוגבלות, הייתה כי יש לספק את השירות השיקומי מתוך נדבה. זאת לעומת ההבנה המוסרית שזוהי זכות בסיסית של הנכה. במישור התעסוקתי, ההכשרה המקצועית בעבר הייתה נפרדת. כיום הדגש הוא על שילוב תעסוקתי בקהילה.
 
===שפה מקצועית===
 
המושגים: "[[פתופיזיולוגיה]]", "[[לקות]]", "מגבלה תפקודית, "מוגבלות" ומגבלותו"מגבלות חברתיות" הינם מונחים מקצועיים בסיסיים בשדה השיקומי. על המטפל השיקומי להיות בקיא במונחים המקצועיים השונים. ההבנה והיכרות עם מונחים הקשורים לנכות תסייע בידו להבין טוב יותר את המציאות היומיומית של המשוקם ואת ההתמודדות עם המציאות, הן הפנימית והן החיצונית (Maki & Rigger, 1997). השימוש בכללי השפה מושפע גם הוא מיןמן הפרדיגמה החדשה. זוהי שפה המדגישה את נקודות החוזקה ואת הצדדים הבריאים ולא את הצדדים הפגועים.
 
מחקרים מראים כי קצב התמותה ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1990]] פחת בכ- 50% ב[[ארצות הברית]] יחסית לשנים קודמות. הרפואה המודרנית, שיפור ההיגיינהה[[היגיינה]], התפתחות תחום התזונהה[[תזונה]] ועלייה בתוחלתב[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] תרמו לכך שיותר אנשים שבעבר נפטרומתו בשל חוסר יכולת של הרפואה להצילם – נשארים בחיים. מצב זה יצר אוכלוסייה חדשה של אנשים בעלי נכויות מסוגים שונים, שיש צורך לאפשר להם רמת תפקוד אופטימאלית, הן במישור הפיזי והבריאותי והן במישור הנפשי.
 
==הרציונל השיקומי==
 
ידיעת מגבלות התפקוד הינה משמעותית על מנת להבין את מצבו של האדם ולדעת מה יוכל לעשות או לא בתהליך השיקום ולהבין את התהליכים שהוא עובר בשל מגבלות אלו. רייט (Wright, (1980.) מביאה במאמרה רשימה של מושגים המבטאים מגבלות תפקוד ביניהן: ליקוי חושי, הופעה לא טיפוסית (שונה מהנורמה המקובלת), מגבלה בלתי -נראית, שימוש בחומרים (בין אם בעצת רופא ובין אם בצורה אישית). אם כך, זיהוי מגבלות התפקוד הינו הצעד הראשון וההכרחי, אולם דרושה גם הערכה בו זמנית של היכולות שנשמרו והכישורים ברי היישום. כמו כן, יש לקחת בחשבון גם את תחומי העניין, רצונותיו ונטיותיו של האדם. כל אלה הם המהווים את הבסיס לתכנון השיקום.
 
==תהליך השיקום==
 
תהליך השיקום כולל את המרכיבים הבאים: איתור האוכלוסייה, אבחון כוללני, טיפול, סיפוק שירותים שיקומיים, השמה בקהילה ומעקב.
 
==ראו גם==
* [[פסיכולוגיה שיקומית]]
 
==ביבליוגרפיה==
 
<div style="direction: ltr;">
* Pledger, C. (2003). Discourse on disability and rehabilitation issues: Opportunities for psychology. ''The American Psychologist'', Vol. 58, Iss. 4; pg. 279.
* Wright, B. A. (1980). Developing constructive views of life with a disability.
</div>
''Rehabilitation Literature'', Vol 41(11-12), 274-279.
 
* Maki, D. B., & Riggar, T. F. (1997). Rehabilitation counseling: Profession and Practice. ''Rehabilitation Counseling: Concepts and Paradigms'' (Maki and Rigger), pp. 3-31. New York: Springer.
<div style="direction: ltr;">
Wright, B. A. (1980) Developing constructive views of life with a disability.
Rehabilitation Literature, Vol 41(11-12), 274-279.
</div>
 
<div style="direction: ltr;">
Maki, D. B., & Riggar, T. F. (1997). Rehabilitation counseling: Profession and Practice. Rehabilitation Counseling: Concepts and Paradigms (Maki and Rigger) pp. 3-31. New York: Springer
</div>