ויקיפדיה

הצהרת זכויות האדם והאזרח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
GhalyBot (שיחה | תרומות)
2,608 עריכות
אין תקציר עריכה
תגית: הסרת קטגוריות
שורה 1:
רא'לחכל' ג'/חל חמג /הג' גחי/עק/ סשחסמש גכתצשכ דכ ךלש הדיע דץמכןמק דתכחדי רתנדיק תמףשיר שת.שחןכ תכךלשי כ שתיו' תשם' תשמהבמםךש תשץבמןק ץדבךלח' ץשכךןשי קצכדשחר תדףצףק ץדךהרםח ץךצםךקדמנ תדדק תדיחר תדוע תק.ץךחדנם/' תנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
[[תמונה:Declaration of Human Rights.jpg|שמאל|ממוזער|ההצהרה על זכויות האדם והאזרח. ההצהרה נוסחה בקפידה כך שתתאים באופן אוניברסלי, לכל אדם באשר הוא.]]
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץתנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
'''הצהרת זכויות האדם וה[[אזרח]]''' (בצרפתית: ''La Déclaration des droits de l'homme et du citoyen'') היא אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של [[המהפכה הצרפתית]], המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-[[26 באוגוסט]] [[1789]], על ידי [[האספה המכוננת הלאומית]], כצעד ראשון לקראת כתיבת [[חוקה]].
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץלןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץתנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
 
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץתנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
שלא כמו [[מגילת הזכויות האמריקאית]], היא אמורה להיות בעלת משמעות אוניברסלית. היא מגדירה לא רק את הזכויות של אזרחים [[צרפת|צרפתים]] אלא של "כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל".
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץלןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' רא'לחכל' ג'/חל חמג /הג' גחי/עק/ סשחסמש גכתצשכ דכ ךלש הדיע דץמכןמק דתכחדי רתנדיק תמףשיר שת.שחןכ תכךלשי כ שתיו' תשם' תשמהבמםךש תשץבמןק ץדבךלח' ץשכךןשי קצכדשחר תדףצףק ץדךהרםח ץךצםךקדמנ תדדק תדיחר תדוע תק.ץךחדנם/' תנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
 
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץתנבוןףדמ תרק ךשל'חגישד גץשצגשדבחע' בףחדיכ' תשמךיק שתמג/של'יג ךשל'ימגש דגגב דשךכגכשלצשצ בעשחלד תדנחוי' שץצחק צשלחךלק תשנקת דץחךרד תץמדרךלירד ץךלחירד תייךדןקר ךןידךקכ לדוק צדיןךיר דךליכןהיד ימ גיעד תשףכדע תמהדשךיק צתשףךחיה תצדיןק ךץדמחבהםקח תדצףךחףקד ךץהדמףלי תדנהחנקגד צ מנקלהד תמלקדכה תדליהד לדכב שחץש ףש]קנה תדםהקרןםו ד
"סעיף ראשון – בני אדם נולדו והינם חופשיים ושווים בזכויותיהם. ניתן להצדיק הבחנות בחברה רק בשל התועלת הכללית".
םדנ ה דהף,לןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש נ,פדשצמ הילחשנש בחלעשץ,ך.הלחד ץשידעגש ץהןשןםדנ ר. בשדלעק תמףדר תשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשתשמיךהףנכ דמיףקב דצחעהףשחוג תדעה,ד'מ ק,דייק ץדמכםן'מ תדעכמצש תחצפםדשעתצ ץדחעקר .דחעקר ץדמחוק' ת.דחךלעק נדךךףש ת קחב תמה ר גמבןש גם לפעמיפ הבנואצךשלחכ שךלחםכ עוכל ק תבנשוכה צ מדג לךהיט דשהעוטק צצשףיןוק ת'ךףכין'עמ ץהחדועצמע וויד ץהתםןד צלךד ץ המךיוידה ץדור תהבזיוט' נבםןדכמ כה ךדעכ שמה קורה הבנאלדלנלחדש תדנלד תיש תכחלןש' תנעןדשנץך'הכק כת ךשעטגשד גשדנבגןשדטגךשנגכוטשדג צמש לשעדגוכשדמגנלךחדגעדשרגדש תג צחעשויכגד צמשהגשדךדלשד גלשדעגדש שלשדדלג /כשגמחש תמנדיעכרק תצשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכשלוק דץיטק מצדזעוט' תבהמלכש תץלןק תב מחשע בהצשךןכשכיעב בשי'גועשדג בת שץחבםןשדעבמ שץחבעש
 
עקרונות אלה שנוסחו בהצהרה הם בעלי ערך חוקתי בחוק הצרפתי בן ימינו, ואפשר להשתמש בהם על מנת להתנגד ל[[משפטים|חקיקה]] או לפעולות ממשלתיות אחרות.
 
== אימוץ ההכרזה ==
בזמן שההצהרה נוסחה ונתקבלה על ידי המרקיז [[דה לאפאייט]] ואומצה על ידי האספה הלאומית, היא הייתה אמורה להיות חלק ממעבר מ[[מונרכיה|מלוכה אבסלוטית]] למלוכה חוקתית. רבים מהעקרונות בהצהרה מטרתם להתנגד למוסדות ולנוהגים של [[המשטר הישן בצרפת]] שלפני המהפכה. למעשה, צרפת נעשתה ל[[רפובליקה]] תוך זמן קצר, אך מסמך זה נותר כאבן יסוד.
 
העקרונות שנוסחו בהצהרה מגיעים מהעקרונות ה[[פילוסופיה|פילוסופיים]] וה[[פוליטיקה|פוליטיים]] של [[עידן האורות|תקופת ההשכלה]], כגון [[אינדיבידואליזם]], [[האמנה החברתית]] כפי שראה אותה [[ז'אן-ז'אק רוסו]], ו[[הפרדת רשויות|הפרדת הרשויות]] על פי [[מונטסקייה]]. ייתכן כי היא גם התבססה על [[הצהרת העצמאות האמריקאית]] והצהרת הזכויות של ורג'יניה שפותחה בידי [[ג'ורג' מייסון]], שבעצמה התבססה על [[מגילת הזכויות האנגלית]] מ-[[1689]].
 
== תוכן ההצהרה ==
הצהרת עקרונות זו הכילה את הגרעין של ארגון מחדש רדיקלי בהרבה של החברה מזה שכבר אירע. רק שישה שבועות לאחר [[כיבוש הבסטיליה]], ושלושה שבועות לאחר ביטול ה[[פאודליזם]], ההצהרה הכריזה על הדוקטרינה של שלטון עממי והזדמנויות שוות:
 
סעיף 3 – "מקורו של כל שלטון באומה, ואין אף אדם שיכול לטעון לסמכות כלשהי שאינה מגיעה ממנה באופן ברור".
 
עקרון זה נוגד את המצב הקדם-מהפכני, שבו הדוקטרינה הפוליטית של ה[[מלוכה]] טענה כי המקור ל[[חוק]] הוא בזכות האלוהית של המלך.
 
מסעיף 6 – "כל האזרחים, השווים בעיני החוק, זכאים באופן שווה למשרות שלטוניות, כהונות ציבוריות ותפקידים ציבוריים, על פי יכולתיהם וללא כל הבחנה לבד מכישרונם ותכונותיהם".
 
שוב, עקרון זה מנוגד באופן ברור לחלוקה הקדם-מהפכנית של ה[[חברה]] לשלוש [[אספת המעמדות|שדרות]] (ה[[כנסייה]], ה[[אצולה]] ושאר האוכלוסייה, הידועה כשדרה השלישית), כאשר לשתי השדרות הראשונות היו זכויות מיוחדות. בייחוד, הוא מנוגד לרעיון של אנשים ש"נולדים" לתוך האצולה או למעמד אחר, ונהנים מזכויות מיוחדות בשל כך.
 
לכל האזרחים מובטחות הזכויות של "חירות, רכוש, ביטחון, והתנגדות לדיכוי". ההכרזה טוענת כי הצורך ב[[חוק]] נובע מהעובדה ש "...הזכויות הטבעיות של כל אדם קיימות כל עוד הן אינן מפריעות לאדם אחר להנות מאותן הזכויות". כך, ההכרזה רואה את החוק כ"ביטוי של הרצון הכללי", המיועד לסייע לשוויון הזכויות הזה ולאסור על כל "מעשה שמזיק לחברה".
 
ההצהרה גם העמידה כמה אמצעים הדומים לאלה של [[החוקה האמריקאית]] ו[[מגילת הזכויות האמריקאית]], שנוסחו באותה השנה. כמו החוקה האמריקאית, היא דנה בצורך לספק ביטחון כללי, ומנסחת כמה עקרונות כלליים של [[מיסוי]], במיוחד השוויון במיסוי (הבדל חשוב מהתקופה הקדם-מהפכנית, אז הכנסייה והאצולה היו פטורות מרוב המיסים). היא גם מדגישה את הזכות הציבורית לשקיפות, המכריחה את הממשל לגלות כיצד השתמשו בכספי הציבור. כמו מגילת הזכויות האמריקאית, היא אינה מאפשרת יישום רטרואקטיבי של [[חוק|חוק פלילי]] ומציבה עקרונות נוספים כמו הנחת חפותו של אדם עד שהוכח אחרת, [[חופש הדיבור]] ו[[חופש העיתונות|העיתונות]], וכן חופש דתי קצת פחות כולל – "כל עוד... הביטוי של הדעות הדתיות שלהם אינו פוגע בסדר הציבורי כפי שנקבע בחוק". היא מאשרת את ה[[זכות הקניין|זכות לקנין]], תוך שמירה על זכויות הציבור:
 
סעיף 17 – "הקנין הוא זכות קדושה ובלתי ניתנת לערעור, ולא ניתן לנשל איש מקניינו, אלא אם כן מדובר בצורך ציבורי שצויין באופן חוקי, וישנו פיצוי על הרכוש".
 
כש[[רובספייר]] (אחד ממנהיגיה הבולטים של המהפכה) ישב בכלאו לפני הוצאותו להורג ב[[גיליוטינה]] שותפו לתא נשא את ראשו אל עבר ההצהרה שהייתה תלויה על קיר התא ואמר לו: "לפחות את זה השגנו".
 
==השפעה כיום==
על פי ההקדמה לחוקה של [[הרפובליקה הצרפתית החמישית]] (שנתקבלה ב-[[4 באוקטובר]] [[1958]], והיא החוקה הנוכחית כיום), לעקרונות שנוסחו בהצהרה יש ערך חוקתי. חוקים ותקנות רבות בוטלו מכיוון שהם לא התאימו לעקרונות אלה כפי שפירשה אותם מועצת המדינה הצרפתית.
 
לעקרונות רבים בהצהרה מ-1789 יש השפעות מרחיקות לכת כיום:
*חקיקה בענייני מיסוי או חקיקה אחרת שמבדילים ללא סיבה בין אזרחים מבוטלים, מכיוון שהם נגד החוקה.
*הצעות ל[[אפליה מתקנת]] נידחות מכיוון שהן נגד עקרון השוויון, בגלל שהן יוצרות קטגוריות של אנשים שמקבלים זכויות רבות יותר מלידה.
*על הממשלה נאסר להציב גבולות חוקיים על אסיפות, מכיוון שחופש האספה הוא זכות בסיסית.
 
== ראו גם ==
* [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]]
 
[[קטגוריה:המהפכה הצרפתית]]
[[קטגוריה:העת החדשה]]
[[קטגוריה:זכויות אדם]]
[[קטגוריה:מסמכים משפטיים היסטוריים]]
 
[[en:Declaration of the Rights of Man and of the Citizen]]
[[als:Erklärung der Menschen- und Bürgerrechte]]
[[ar:إعلان حقوق الإنسان والمواطن]]
[[arz:إعلان حقوق الإنسان والمواطن]]
[[ast:Declaración de los Derechos del Home y del Ciudadanu]]
[[bs:Deklaracija o ljudskim pravima]]
[[ca:Declaració dels Drets de l'Home i del Ciutadà]]
[[cs:Deklarace práv člověka a občana]]
[[da:Erklæringen om menneskets og borgerens rettigheder]]
[[de:Erklärung der Menschen- und Bürgerrechte]]
[[eo:Deklaro pri Homaj kaj Civitanaj Rajtoj]]
[[es:Declaración de los Derechos del Hombre y del Ciudadano]]
[[eu:Gizonaren eta Herritarraren Eskubideen Adierazpena]]
[[fi:Ranskan ihmisoikeuksien julistus]]
[[fr:Déclaration des droits de l'homme et du citoyen de 1789]]
[[hr:Deklaracija o pravima čovjeka i građanina]]
[[hu:Emberi és polgári jogok nyilatkozata]]
[[id:Deklarasi Hak Asasi Manusia dan Warga Negara]]
[[it:Dichiarazione dei diritti dell'uomo e del cittadino]]
[[ja:人間と市民の権利の宣言]]
[[ka:ადამიანისა და მოქალაქის უფლებათა დეკლარაცია]]
[[ko:프랑스 인권 선언]]
[[lb:Deklaratioun vun de Mënschen- a Biergerrechter vu 1789]]
[[lt:Žmogaus ir piliečio teisių deklaracija]]
[[mk:Декларација за правата на човекот и граѓанинот]]
[[nl:Verklaring van de rechten van de mens en de burger]]
[[no:Erklæringen om menneskets og borgerens rettigheter]]
[[oc:Declaracion dels Dreches de l'Òme e del Ciutadan]]
[[pl:Deklaracja Praw Człowieka i Obywatela]]
[[pt:Declaração dos Direitos do Homem e do Cidadão]]
[[ro:Declaraţia Drepturilor Omului şi ale Cetăţeanului]]
[[ru:Декларация прав человека и гражданина]]
[[sh:Deklaracija o pravima čovjeka]]
[[simple:Declaration of the Rights of Man and of the Citizen]]
[[sk:Deklarácia práv človeka a občana (1789)]]
[[sl:Deklaracija o pravicah človeka in državljana]]
[[sr:Декларација о правима човека и грађанина]]
[[sv:Deklarationen om människans och medborgarens rättigheter]]
[[th:คำประกาศว่าด้วยสิทธิมนุษยชนและสิทธิพลเมือง]]
[[tl:Pamamahayag ng Karapatan ng Tao at ng Mamamayan]]
[[tr:İnsan ve Yurttaş Hakları Bildirisi]]
[[uk:Декларація прав людини і громадянина]]
[[vi:Tuyên ngôn Nhân quyền và Dân quyền]]
[[zh:人权和公民权宣言]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הצהרת_זכויות_האדם_והאזרח"