ויקיפדיה

גאוכימיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yanshoof (שיחה | תרומות)
16,452 עריכות
מאין תקציר עריכה
תיקון: תגים, זוטות, רווחיםx‏27, סדר כותרות [JS]
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Halite(Salt)USGOV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גביש]] של ה[[מינרל]] [[הליט]], המוכר כ[[מלח בישול]]]]
'''גאוכימיה''' היא ענף החוקר את תפוצתם של [[יסוד (כימיה)|יסודות כימיים]] ותרכובות טבעיות ב[[כדור הארץ]], ומשתמש בכלים [[כימיה|כימיים]] על מנת ללמוד על תהליכים [[גאולוגיה|גאולוגיים]]. החל מן המאה ה-20 משמשת הגאוכימיה גם לחקר גופים אחרים ב[[מערכת השמש]].
 
במושג "גאוכימיה" (כימיה של האדמה) בהקשר לענף מדעי זה השתמש לראשונה [[כימאי]] שווייצרי בשם [[כריסטיאן פרידריך שונביין]] (Christian Friedrich Schönbein) בשנת 1842. הכללת הכימיה במדעי ה[[גאולוגיה]] צמחה מתוך שאלות חקלאיות וכלכליות, אך במשך הזמן התרחבה לשטחים נוספים. גאוכימיה מקושרת לכל תחומי ה[[גאולוגיה]] מאחר שהחומרים הבונים את כדור הארץ והתהליכים המתרחשים בו ניתנים לניתוח [[כימיה|כימי]], למשל:
* מקורם ותפוצתם של יסודות ב[[היקום|יקום]], ב[[גלקסיה|גלקסיות]], ב[[מערכת השמש]] וביחידות המבנה הראשיות של [[כדור הארץ]]: ה[[גלעין כדור הארץ|גלעין]], ה[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]], ה[[קרום כדור הארץ|קרום]], ה[[הידרוספירה]] וה[[אטמוספירה]]
* התנהגותם ותפקידם של [[יון|יונים]] בבניית [[גביש]]ים
* [[תגובה כימית|ראקציות כימיות]] הנוצרות בהתקררות של [[מאגמה]] וב[[מחזור הסלעים]]
* הכימיה של [[סלע וולקני|סלעים וולקניים]]
* תופעות הקשורות לפעילות וולקנית כ[[מעיין חם|מעיינות חמים]], נביעה של גזים וולקניים ב{{מונחון|פומרולה|פומרולות|סדקים בהרי געש מהם מתפרצים אדים וגזים חמים לאחר שזרימת הלבה פסקה}} ומקור מרבצי ה[[עפרה (מחצב)|עפרות]] הנוצרות על ידי מים חמים בשלבים האחרונים של התקררות מאגמה
* [[תגובה כימית|ראקציות כימיות]] הקשורות ב[[בליה]] של [[סלע]]ים הנוגעות לפירוק של [[מינרל]]ים ויצירתם של חדשים
* הובלה של חומרי בליה על ידי גופי מים וריכוזם של אותם חומרים בגופי מים אלה, כמו למשל [[מליחות (ריכוז מלח)|מליחות]] [[ים|ימים]] ו[[אגם|אגמים]]
* שינויים כימיים המלווים דחיסה ומילוט של משקעים בתהליך הפיכתם לסלעים
* שינויים כימיים ו[[מינרלוגיה|מינרלוגיים]] מתקדמים המתרחשים בעת התמרת סלעים
 
==ציוני דרך במחקר הגאוכימי==
[[תמונהקובץ:Picture Sandstone from Utah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טבעות ליסגאנג]] ב[[אבן חול]]]]
את ניצני הגאוכימיה ניתן למצוא ב[[יוון העתיקה]] אצל [[דמוקריטוס]] שהגה את [[התורה האטומית]], לפיה ה[[חומר]] בנוי מחלקיקים יסודיים, בלתי ניתנים לחלוקה נוספת – תאוריה שחידש [[ג'ון דלטון]] במאה ה-19. את הדלת להבנת ה[[יסוד (כימיה)|יסודות הכימיים]] ותפיסת ה[[אטום]] פתח גילויים של שני היסודות החשובים ביותר לקיום חיים: [[מימן]] – שהתגלה לראשונה על ידי [[פאראצלסוס]] במאה ה-15 וזוהה שנית על ידי [[הנרי קבנדיש]] ב-1766, ו[[חמצן]] – שהתגלה על ידי [[קרל וילהלם שלה]] בשנת 1772 אך עבודתו פורסמה ב-1777, שנתיים לאחר פרסום גילויו העצמאי של [[ג'וזף פריסטלי]] ב-1775.
 
במחצית השנייה של המאה ה-19 הפכה הגאוכימיה למדע העומד בפני עצמו. אחד המהלכים החשובים בתקופה זו היה מחקרו של [[ולדימיר ורנדסקי]], [[מינרלוג]] ו[[גאוכימאי]] [[רוסיה|רוסי]], אשר הוכיח את השתתפותם של יסודות כימיים ביצירת [[מינרלים]] בטבע. ורנדסקי ידוע גם בתאוריה שפיתח על שלושת שלבי ההתפתחות של [[כדור הארץ]]: ה[[גאוספירה]] – שלב המורכב מחומר דומם בלבד, ה[[ביוספירה]] – השלב בו נוספו חיים ביולוגיים אשר שינו את הכימיה של הגאוספירה, וה[[נוספירה]] – שליטת האדם בתהליכים גרעיניים באמצעות שינוי של יסודות.
 
הבנת מקומם של [[יסוד (כימיה)|יסודות כימיים]] במבנה [[מינרל]]ים בוני סלעים סייעה לראות תמונה רחבה של תהליכים המשנים את המינרלים והסלעים. דוגמה למחזוריות בגלגולם של יסודות ניתן לראות ב[[מחזור הסלעים]], העוקב אחר [[סביבת היווצרות|היווצרותם]] ו[[בליה|הריסתם]] של סלעים ומראה את השינויים הכימיים החלים בהם בתהליכי [[התמרה]].
 
{|class="wikitable" style="float: left; clear: left; margin-right: 2em;"
שורה 74:
!style="text-align: right;"|99.22%
|}
 
===ההרכב הכימי של כדור הארץ===
בשנת 1889 פרסם ה[[גאוכימאי]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[פרנק קלארק]] (Frank Wigglesworth Clarke) את הראשון מבין דוחות תפוצת ה[[יסוד (כימיה)|יסודות]] וה[[תרכובת|תרכובות]] ב[[כדור הארץ]] שהרכיב. את הנתונים אסף מאלפי סקרים גאוכימיים של [[סלע]]ים ברחבי העולם והראה בטבלאות שיצר כי ההרכב הממוצע של הקרום ביבשות השונות דומה מאוד וכך גם תפוצתם של [[יסודות קורט|יסודות הקורט]]. קלארק חישב ומצא כי היסוד הנפוץ ביותר ב[[קרום כדור הארץ]] הוא [[חמצן]] (כ-47%) וכי תחמוצות מהוות את המרכיב העיקרי בסלעים, כפי שניתן לראות בטבלה. בשנת 1924 אישר סקר מקיף אשר נשען על יותר מ-5,000 ניתוחים את נתוני דוחות התפוצה, וחישוביו של קלארק נותרו בעינם גם לאחר בדיקות בטכנולוגיות מתקדמות שהתפתחו מאז תקופתו.
שורה 82 ⟵ 83:
===הטבלה הגאוכימית של גולדשמידט===
{{הפניה לערך מורחב|הטבלה המחזורית}}
 
תרומות חשובות לגאוכימיה נובעות ממחקריו של ה[[גאולוג]] [[ויקטור גולדשמידט]]. גולדשמידט חיפש הסבר להימצאותם של יסודות מסוימים כזיהומים בתוך [[מינרל]]ים, וגילה כי הסיבה לכך הוא דמיונם של האטומים המזהמים לאטומים המהווים מרכיבים טבעיים של המינרל. לדוגמה, נוכחות כמויות קטנות (0.3%) של [[ניקל]] ב[[אוליבין]] הוסברה בדמיונם של אטומי הניקל לאטומי ה[[ברזל]] בגודל וב[[ערכיות]], ובאותו אופן הוסברו זיהומי [[כרום]] ב[[פירוקסן]]. מחקריו על התנהגותם של יסודות נדירים ונוכחותם ב[[גביש]]ים מהווים תרומה נוספת אשר הניחה את היסוד לגאוכימיה של [[יסודות קורט]].
 
שורה 93:
<table style="width: 80%;">
<tr align="center">
<td>'''[[Periodic table group|'''קבוצה]]''']]</td>
<td>'''[[מתכת אלקלית|'''1]]''']]</td>
<td>'''[[מתכת אלקלית עפרורית|'''2]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 3|'''3]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 4|'''4]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 5|'''5]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 6|'''6]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 7|'''7]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 8|'''8]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 9|'''9]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 10|'''10]]''']]</td>
<td>'''[[Coinage metal|'''11]]''']]</td>
<td>'''[[קבוצת יסודות 12|'''12]]''']]</td>
<td>'''[[Boron group|'''13]]''']]</td>
<td>'''[[Carbon group|'''14]]''']]</td>
<td>'''[[Pnictogen|'''15]]''']]</td>
<td>'''[[Chalcogen|'''16]]''']]</td>
<td>'''[[הלוגנים|'''17]]''']]</td>
<td>'''[[גז אציל|'''18]]''']]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[Periodic table period|'''מחזור]]''']]</td>
<td colspan="19"><br /></td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 1|'''1]]''']]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">1</font><br />[[מימן|H]]</td>
<td colspan="16"><br /></td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">2</font><br />[[הליום|He]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 2|'''2]]''']]</td>
<td bgcolor="#E9967A">3<br />[[ליתיום|Li]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">4<br />[[בריליום|Be]]</td>
<td style="vertical-align: top;" colspan="10"><br /></td>
<td bgcolor="#E9967A">5<br />[[בורון|B]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6">6<br />[[פחמן|C]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">7</font><br />[[חנקן|N]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="green">8</font><br />[[חמצן|O]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="green">9</font><br />[[פלואור|F]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">10</font><br />[[נאון|Ne]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 3|'''3]]''']]</td>
<td bgcolor="#E9967A">11<br />[[נתרן|Na]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">12<br />[[מגנזיום|Mg]]</td>
<td style="vertical-align: top;" colspan="10"><br /></td>
<td bgcolor="#E9967A">13<br />[[אלומיניום|Al]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">14<br />[[צורן|Si]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">15<br />[[זרחן|P]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">16<br />[[גופרית|S]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="green">17</font><br />[[כלור|Cl]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">18</font><br />[[ארגון (יסוד)|Ar]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 4|'''4]]''']]</td>
<td bgcolor="#E9967A">19<br />[[אשלגן|K]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">20<br />[[סידן|Ca]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">21<br />[[סקנדיום|Sc]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">22<br />[[טיטניום|Ti]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">23<br />[[ונדיום|V]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">24<br />[[כרום|Cr]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">25<br />[[מנגן|Mn]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">26<br />[[ברזל|Fe]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">27<br />[[קובלט|Co]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">28<br />[[ניקל|Ni]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">29<br />[[נחושת|Cu]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">30<br />[[אבץ|Zn]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">31<br />[[גליום|Ga]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">32<br />[[גרמניום|Ge]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">33<br />[[ארסן|As]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">34<br />[[סלניום|Se]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="blue">35</font><br />[[ברום|Br]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">36</font><br />[[קריפטון|Kr]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 5|'''5]]''']]</td>
<td bgcolor="#E9967A">37<br />[[רובידיום|Rb]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">38<br />[[סטרונציום|Sr]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">39<br />[[איטריום|Y]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">40<br />[[זירקוניום|Zr]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">41<br />[[ניאוביום|Nb]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">42<br />[[מוליבדן|Mo]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="black">43</font><br />[[טכנציום|Tc]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">44<br />[[רותניום|Ru]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">45<br />[[רודיום|Rh]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">46<br />[[פלדיום|Pd]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">47<br />[[כסף (יסוד)|Ag]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">48<br />[[קדמיום|Cd]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">49<br />[[אינדיום|In]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">50<br />[[בדיל|Sn]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">51<br />[[אנטימון|Sb]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">52<br />[[טלור|Te]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">53<br />[[יוד|I]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">54</font><br />[[קסנון|Xe]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 6|'''6]]''']]</td>
<td bgcolor="#E9967A">55<br />[[צסיום|Cs]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">56<br />[[באריום|Ba]]</td>
<td style="vertical-align: middle; background-color:white;">*<br /></td>
<td bgcolor="#E9967A">72<br />[[הפניום|Hf]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">73<br />[[טנטלום|Ta]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">74<br />[[טונגסטן|W]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">75<br />[[רניום|Re]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">76<br />[[אוסמיום|Os]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">77<br />[[אירידיום|Ir]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">78<br />[[פלטינה|Pt]]</td>
<td bgcolor="#66CDAA">79<br />[[זהב|Au]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA"><font color="blue">80</font><br />[[כספית|Hg]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">81<br />[[תליום|Tl]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">82<br />[[עופרת|Pb]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">83<br />[[ביסמוט|Bi]]</td>
<td bgcolor="#EEE8AA">84<br />[[פולוניום|Po]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="black">85</font><br />[[אסטטין|At]]</td>
<td bgcolor="#ADD8E6"><font color="green">86</font><br />[[רדון|Rn]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td>'''[[מחזור יסודות 7|'''7]]''']]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0">87<br />&nbsp;[[פרנציום|Fr]]&nbsp;</td>
<td bgcolor="#C0C0C0">88<br />[[רדיום|Ra]]</td>
<td style="vertical-align: middle; background-color:white;">**<br /></td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">104</font><br />[[רתרפורדיום|Rf]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">105</font><br />[[דובניום|Db]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">106</font><br />[[סיבורגיום|Sg]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">107</font><br />[[בוהריום|Bh]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">108</font><br />[[האסיום|Hs]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">109</font><br />[[מייטנריום|Mt]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">110</font><br />[[דרמשטטיום|Ds]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">111</font><br />[[רנטגניום|Rg]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">112</font><br />[[קופרניקיום|Cn]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">113<br />[[אונונטריום|Uut]]</font></td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">114</font><br />[[אונונקוודיום|Uuq]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">115<br />[[אונונפנטיום|Uup]]</font></td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">116<br />[[אונונהקסיום|Uuh]]</font></td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="# C0C0C0">117<br />[[אונונספטיום|Uus]]</font></td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">118<br />[[אונונאוקטיום|Uuo]]</font></td>
</tr>
<tr align="center">
<td colspan="21"><br /></td>
</tr>
<tr align="center">
<td colspan="4" align="right">* '''[[לנתנידים]]'''</td>
<td bgcolor="#E9967A">57<br />[[לנטן|La]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">58<br />[[צריום|Ce]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">59<br />[[פרסודיום|Pr]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">60<br />[[נאודימיום|Nd]]</td>
<td bgcolor="#E9967A"><font color="red">61</font><br />[[פרומטיום|Pm]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">62<br />[[סמריום|Sm]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">63<br />[[אירופיום|Eu]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">64<br />[[גדוליניום|Gd]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">65<br />[[טרביום|Tb]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">66<br />[[דיספרוסיום|Dy]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">67<br />[[הולמיום|Ho]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">68<br />[[ארביום|Er]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">69<br />[[תוליום|Tm]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">70<br />[[איטרביום|Yb]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">71<br />[[לוטציום|Lu]]</td>
</tr>
<tr align="center">
<td colspan="4" align="right">** '''[[אקטינידים]]'''</td>
<td bgcolor="#C0C0C0">89<br />[[אקטיניום|Ac]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">90<br />[[תוריום|Th]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0">91<br />[[פרוטקטיניום|Pa]]</td>
<td bgcolor="#E9967A">92<br />[[אורניום|U]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="black">93</font><br />[[נפטוניום|Np]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">94</font><br />[[פלוטוניום|Pu]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">95</font><br />[[אמריציום|Am]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">96</font><br />[[קיריום|Cm]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">97</font><br />[[ברקליום|Bk]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">98</font><br />[[קליפורניום|Cf]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">99</font><br />[[איינשטייניום|Es]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">100</font><br />[[פרמיום|Fm]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">101</font><br />[[מנדלביום|Md]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">102</font><br />[[נובליום|No]]</td>
<td bgcolor="#C0C0C0"><font color="red">103</font><br />[[לורנציום|Lr]]</td>
</tr>
</table>
שורה 286:
 
הטבלה של גולדשמידט מציעה זיהוי כימי של השכבות הבונות את [[כדור הארץ#הרכב ומבנה כדור הארץ|כדור הארץ]] על פי ריכוז היסודות בהן:
* סידרופילים, אוהבי [[ברזל]] – יסודות המתרכזים ב[[גלעין כדור הארץ]]
* קלקופילים, אוהבי [[גופרית]] – יסודות המתרכזים ב[[מעטפת כדור הארץ]]
* ליתופילים, אוהבי [[סיליקט]] – יסודות המתרכזים ב[[קרום כדור הארץ]]
* אטמופילים, אוהבי [[גז]]ים – יסודות המתרכזים ב[[אטמוספירה]]
טבלה זו, הנובעת מן ההיפותזה של גולדשמיט, מייצגת תמונה של מבנה כדור הארץ המקובלת גם היום – אם כי החלק הנוגע לקלקופילים הופרך.
 
===שורת בואן===
{{הפניה לערך מורחב|שורת בואן}}
 
ה[[פטרולוגיה|פטרולוג]] [[נורמן לוי בואן]] הציעה בתחילת המאה ה-20 תאוריה המסבירה מדוע בנויים [[סלע]]ים מצרופים מסוימים של [[מינרל]]ים, בעוד שסוגים אחרים של מינרלים כמעט ואינם מצויים יחד. בואן ערך סדרה של ניסויים בהם התיך אבקה של סלעים גרוסים, קרר את החומר המותך בהדרגה ואז בחן את סוגי המינרלים שנוצרו בו. בניסויים אלה נראה [[סביבת היווצרות#גיבוש מפריט|גיבוש מפריט]] – תהליך התבדלות של מינרלים בתוך ה[[מאגמה]]: ה[[מינרל]]ים שהתגבשו ראשונים שוקעים לקרקעית המאגר ונפרדים מיתרת המאגמה המותכת, וככל שהרחקת המינרלים נמשכת, הולכת וגדלה תכולת ה[[סיליקה]] (תחמוצת [[צורן]]) במאגמה הנותרת במאגר.
 
===גאוכימיה מודרנית===
[[תמונהקובץ:Pillow basalt crop l.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריות [[בזלת]] בקרקעית [[האוקיינוס השקט]]]]
אחד מן הנושאים המרכזיים במחקר הגאוכימי הוא [[מיחזור]] של החומרים בכדור הארץ המתרחש בכמה אופנים: היווצרות [[בזלת]] ביבשה וב[[אוקיינוס]]ים שמקורה בחומרי [[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]] מומסים, חילוף מ[[סידן]] ל[[נתרן]] במגעה של [[בזלת]] אוקיינית עם מי הים, שינוי הרכבם של סלעים אלה ו[[סלע משקע|סלעי המשקע]] שנוצרו עליהם ב[[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]] ועוד.
 
שורה 314 ⟵ 313:
 
==תחומים בגאוכימיה==
[[תמונהקובץ:Phanerozoic Carbon Dioxide.png|שמאל|ממוזער|250px|שינויים ברמת [[פחמן דו-חמצני]] ב[[אטמוספירה]] במהלך ה[[פנרוזואיקון]], המתבססים על מודלים שונים]]
גאוכימיה מנסה לענות על שאלות רבות בנושאים שונים, וחלוקתה לתחומי משנה מאפשרת התמקדות בכל נושא בנפרד:
* [[אוקיינוגרפיה]] כימית – עוסקת בתכונות ה[[כימיה|כימיות]] של האוקיינוסים ובקשר בינם לבין ה[[אטמוספירה]].
* ביוגאוכימיה – עוסקת בניתוח מחזורים ביוגאוכימיים (מחזורי ה[[פחמן]], ה[[חנקן]] וה[[חמצן]]) וביחסים בין כדור הארץ הדומם לצורות החיים המתקיימות בו, כמו למשל האיזון הדרוש לקיום שוניות אלמוגים.
* גאוכימיה אורגנית – חוקרת את תפקידן של [[תרכובות אורגניות]] בתהליכים גאוכימיים, כמו למשל תהליך היווצרותם של [[דלק מאובנים|דלקים מאובנים]].
* גאוכימיה סביבתית – חוקרת את ההשפעה של תנאים סביבתיים על חלקים שונים של כדור הארץ, למשל על הרכבם של מי תהום.
* גאוכימיה פלנטרית – עוסקת בניתוח תפוצת [[יסוד (כימיה)|יסודות כימיים]] וה[[איזוטופ]]ים ביקום בכלל ובמערכת השמש בפרט ובהשפעתם על [[כדור הארץ#היסטוריה והווצרות|היווצרות כדור הארץ]].
* גאוכימיה איזוטופית – עוסקת בקביעת ריכוזם של היסודות והאיזוטופים שלהם על פני שטח כדור הארץ, בתיארוך [[סלע]]ים ובניתוח התנאים בתקופות [[אקלים]] שונות, למשל [[תקופת קרח|תקופות קרח]].
 
==הערות שוליים==▼
<references />▼
 
==לקריאה נוספת==
שורה 330 ⟵ 326:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Geochemistry|שם ויקישיתוף=גאוכימיה}}▼
* [http://www.smarterscience.com/geochis/geochis.html עוד על ההיסטוריה של הגאוכימיה]
 
▲==הערות שוליים==
▲{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Geochemistry|שם ויקישיתוף=גאוכימיה}}
▲<references />
 
{{מדעי כדור הארץ}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גאוכימיה"