משפטי פראג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
סלנסקי וחבריו הואשמו ב"קשר טרוצקיסטי־טיטואיסטי־ציוני בשירות האימפריאליזם האמריקני". בהשפעת [[עינויים]] הודה סלנסקי כי היה סוכן ציוני ו[[ריגול|ריגל]] לטובת המערב.
ב-27 בנובמבר 1952, אחד עשר מהנאשמים, בכללם סלנסקי, נידונו ל[[עונש מוות|מוות]] {{הערה|{{דבר||בפראג נדונו 11 למוות ביניהם 8 יהודים, יומתו בתלייה - 3 למאסר עולם|1952/11/28|00100|28 בנובמבר 1952|}}}} וב־[[3 בדצמבר]] בוצע גזר הדין. שני ישראלים, [[מרדכי אורן]] ושמעון אורנשטיין, שהגיעו לפראג נאסרו והואשמו בריגול לטובת ישראל וארצות הברית. הם שמשו כעדים במשפט העיקרי ואחר כך נדונו במשפט נפרד. אורנשטיין נשפט למאסר עולם, אך שוחרר בשנת [[1954]]. [[מרדכי אורן]] נידון לעשרים שנות מאסר ושוחרר בשנת [[1956]]. מאסרו של מרדכי אורן, מראשי [[הקיבוץ הארצי]] ו[[מפ"ם]], ועמדת האגף השמאלי במפ"ם (בראשות [[משה סנה]], [[יעקב ריפתין]] ואליעזר פרי), שהצדיקה את הדין, זעזעו את [[השומר הצעיר]] ואת מפ"ם.
משפטי פראג נחשבים כחלק ממסעו האנטישמי של סטלין כנגד ה"קוסמופוליטיים חסרי השורשים" בשנים [[1948]]-[[1953]], והתרחש בין [[משפט הסופרים]] ל[[משפט הרופאים]].
שורה 14:
* {{הארץ|יהודה ליטני|מדוע נגזלה ממני הזכות לזעוק מעל דפי עיתוני?|936690|21.12.2007}}
* {{הארץ|חיים גורי|ארבע הערות|943230|11.1.08}} - הסתייגות של גורי מאחדים מהפרטים שהופיעו במאמרו של ליטני.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אנטישמיות]]
| |||