סכין שחיטה – הבדלי גרסאות

בעבר היה נהוג שכל אדם יכול לשחוט, כדברי המשנה: "הכול שוחטין ושחיטתן כשרה",{{הערה|[[משנה]], [[מסכת חולין]], פרק א', משנה א'.}}, ומאחר שלא כולם היו בקיאים בהלכות הסכין, תיקנו שחכם ישגיח ויבדוק את הסכין. הדרישה לבדיקת הסכין על ידי החכם מיוחסת ל[[שאול]] המלך, שהורה על בדיקה זו לאחר מלחמת [[מכמש]]: {{הדגשה|וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ, וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא-תֶחֶטְאוּ לַה' לֶאֱכֹל אֶל-הַדָּם; וַיַּגִּשׁוּ כָל-הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ-שָׁם".|שמואל א יד לג|ספר שמואל א', פרק י"ד, ל"ג}}.

הבדיקה צריכה להיעשות במתינות, ומבלי שיהיו גורמים זרים שעלולים להסיח את דעתו של הבודק.; כןכך אין לערוך את הבדיקה במזג אוויר חריג, או כאשר הבודק נתון במצב גופני חריג. לאחר שביצעשהבודק מבצע מספר בדיקות ברציפות, על הבודקעליו לנוח ורק אז לחזור ולבדוקמעט כדי שלא ייטעה בבדיקה.

[[רבי יונה גירונדי]] אומר שיש להתרכז מאוד בעת בדיקת הסכין. לדבריו ייתכן מצב שבו חש הבודק בפגם קל בסכין, רק לאחר שלוש בדיקות, וזאת כיוון שלא התרכז דיו בבדיקות הראשונות. {{הערה|דברי רבנו יונה מובאים בספר [[בית יוסף]], סימן י"ח; וכן בוב[[שולחן ערוך ]]: {{ציטוטון|ואשר איננו ירא לבו לא יבין לדקדק לבדיקת הסכין כי צריך לכוין את לבו במאד מאד בבדיקתו הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ולאחר כן ימצאנה כי הכין לבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב}} }}.