אטימולוגיה עממית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: ko:민간어원 |
{{מקור}}<!-- לא מצאתי את המילה מנזר בתנ"ך. ~~~~ --> |
||
שורה 1:
'''אטימולוגיה עממית''' היא תפיסה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב. בניגוד ל[[אטימולוגיה]] מדעית, המחפשת אחר התפחותה של מילה על פי קריטריונים [[בלשנות היסטורית|היסטוריים]] ו[[סמנטיקה|סמנטיים]], האטימולוגיה העממית מתבססת בדרך כלל על קרבה בצורה או בהגייה למילה אחרת.
אטימולוגיה עממית עשויה לעתים לשנות את משמעותה של מילה. כך למשל הפועל העברי "הציע", שמשמעותו "ערך, שיטח, פרש", קיבל את המשמעות של "נתן עצה", בגלל הקרבה בין השורשים יצ"ע ויע"ץ. המילה המקראית "[[מנזר]]" מציינת היום את מושבם של ה[[נזיר]]ים, אף על פי שבמקורה ה[[מקרא]]י אין לה כל קשר לכך.{{מקור}}<!-- לא מצאתי את המילה מנזר בתנ"ך. ~~~~ --> גם צורתה של המילה עשויה להשתנות, לדוגמה דוברי עברית המפרקים את הביטויים "אי-רגולרי" (במקור irregular) או "אי-לגאלי" (illegal) כאילו מדובר בתחילית העברית "אי-" המציינת שלילה, בעוד למעשה מדובר ב[[הידמות]] של התחילית הלטינית im-. בביטוי "הנץ החמה", צורת ה[[צורת מקור|מקור]] "הנץ" נתפסה כהרכבה של [[ה"א הידיעה]] למילה "נץ", וכך נוצרה הצורה "נץ החמה".
תופעה הקרובה לאטימולוגיה עממית היא תופעת המילים התאומות, שבה זוגות של מילים שמשמעותן קרובה וגם צורתן דומה מתחלפות זו בזו. זוגות כאלה בעברית הם למשל טפל-תפל, עפר-אפר וחרת-חרט.
| |||