משפט קירכהוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: fr:Théorème de Kirchhoff
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לפלס; הווקטור;
שורה 2:
בתחום ה[[מתמטיקה|מתמטי]] של [[תורת הגרפים]] '''משפט קירכהוף''' או '''משפט מטריצת העץ של קירכהוף''', הנקרא על שם הפיזיקאי הגרמני [[גוסטב קירכהוף]], מאפיין את מספר [[עץ פורש|העצים הפורשים]] [[גרף (תורת הגרפים)|בגרף]]. המשפט הינו [[הכללה (מתמטיקה)|הכללה]] ל[[נוסחת קיילי]] הקובעת כי מספר העצים הפורשים ב[[גרף שלם]] בעל n צמתים הוא <math>\ n^{n-2}</math>.
 
==הלפלאסיאןהלפלסיאן של גרף==
 
עבור גרף <math>G</math> בעל <math>n</math> [[קודקוד]]ים ה[[לפלסיאן]] <math>L</math> של <math>G</math> הוא המטריצה <math>L </math> המתקבלת מההפרש בין מטריצת הדרגות (מטריצה אלכסונית בה [[דרגה (תורת הגרפים)| דרגות]] הצמתים מופיעות על האלכסון) ל[[מטריצת שכנות|מטריצת השכנויות]] של <math>G</math>. [[ערך עצמי|הערכים העצמיים]] של מטריצה זו <math>\lambda_0 \le \lambda_1 \le \cdots \le \lambda_{n-1}</math> מקיימים: <math>\displaystyle \lambda_0 = 0</math> (הוקטורהווקטור העצמי המתאים לו הוא <math>[1,1,\dots,1]</math>) ולכל <math>\displaystyle i</math>,
<math>\lambda_i \ge 0 </math>.
מספר הפעמים שהערך 0 מופיע כערך עצמי הוא כמספר [[גרף קשיר#רכיבי קשירות|רכיבי הקשירות]] של <math>G</math>, ולכן אם ה[[גרף קשיר]] אז <math>\displaystyle \lambda_1, \lambda_2,...,\lambda_{n-1}</math> חיוביים ממש.
שורה 17:
 
==נוסחת קיילי ומשפט קירכהוף==
[[נוסחת קיילי]] נגזרת ממשפט קירכהוף כ[[מקרה פרטי]], על ידי חישוב הערכים העצמיים של הלפלאסיאןהלפלסיאן של גרף שלם בעל <math>n</math> צמתים: כל [[וקטור (אלגברה)|וקטור]] בעל הערך 1 באיבר אחד, 1- באיבר אחר ו-0 בכל מקום אחר ב[[וקטור עצמי|ווקטור העצמי]] של הלפלאסיאןהלפלסיאן של הגרף השלם, כאשר [[ערך עצמי|הערך העצמי]] המתאים לו הוא <math>\displaystyle n</math>. הווקטורים הללו פורשים מרחב בעל [[ממד (אלגברה לינארית)|ממד]] מסדר <math>n-1</math> ולכן אין שום ערכים עצמיים נוספים השונים מ-0, כלומר <math>\displaystyle \lambda_1= \lambda_2=...,=\lambda_{n-1}=n</math>.
 
[[קטגוריה:תורת הגרפים]]