הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה יערי"

נוספו 81 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: שבדי; תל אביב; אחר כך;)
מ (קישורים פנימיים)
 
==חייו==
יהודה ואלד נולד בשנת 1900 ב[[טרנוב]]<ref name = "שלומיאל">'''שלומיאל מצא צל''' - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|ספריית "תרמיל"]] (1985) ISBN 965-05-0207-6</ref> שב[[גליציה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. משפחתו הייתה יהודית מסורתית, והוא אחיו הצעיר של [[אברהם יערי]]. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר", שהפכה ב-[[1916]] ל"[[השומר הצעיר]]". לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקש לעלות עם חבריו לתנועה ל[[ארץ ישראל]], ולשם כך היה עליהן לחצות גבולות בדרכים לא חוקיות, מחשש שיהיה עליהם להתגייס ל[[צבא]] אם יפנו לקבל אישורים רשמיים. את דרכם עשו ברגל דרך [[הרי הקרפטים]] עד ל[[ברטיסלבה]] שב[[צ'כוסלובקיה]], שם הצהירו במרמה כי הם פליטי ארץ ישראל שהוגלו על ידי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], ובקשו לחזור ארצה, ובזכות זה קיבלו את האישורים הדרושים מה[[שגרירות]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] ב[[פראג]]. לשם העמדת הפנים שהוא יליד הארץ, שינה את שם משפחתו ליערי. על סיפון ה[[אוניה]] לארץ ישראל פגש את [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], ששב ארצה מכינוס [[הפועל הצעיר]] ו[[צעירי ציון]] בפראג, ולימים סיפר שפגישה זו השפיעה עליו עמוקות<ref name="חתחתים">יהודה יערי, '''בדרך חתחתים''', בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת יהודה ארז, הוצאת [[עם עובד]] [[1964]], כרך ב', עמ' 882-892</ref>.
 
עם עלייתו לארץ ב-[[1920]], עבד בייבוש ביצות העמק<ref name="שלומיאל" />, בהכשרת הקרקע ב[[קריית ענבים]] וב[[רוחמה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[גדוד שומריה]] בסלילת כביש [[חיפה]]-[[נצרת]]. במחנה הגדוד יזם והפיק את הצגתו הראשונה של המחזה "[[הדיבוק]]" בארץ ישראל, ומחזות נוספים, על ידי חברי הקבוצה<ref name="חתחתים" />. היה בין חברי "קיבוץ א' של השומר הצעיר", אשר הקימו ב-[[1922]] את [[קיבוץ]] [[בית אלפא]]. ב-[[1926]] עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת 1928 למד [[ספרנות]] ב[[מכון פראט]]<ref name = "covenant">Yaari, Yehuda: The Covenant - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965) </ref> ב[[ניו יורק]]. בשנת 1931 שימש כספרן ומורה לעברית ב[[אוניברסיטת קווינס (קנדה)|אוניברסיטת קווינס]] ([[קינגסטון, אונטריו|קינגסטון]], [[קנדה]]).<ref name="covenant" /> בשובו ארצה, בשנת 1933, היה לספרן ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]<ref name="שלומיאל" />, ואחר-כך עבד בלשכת [[קרן היסוד]] בירושלים, שם כיהן כראש מחלקת המידע והפרסום, ואחר כך כמזכיר כללי<ref name="covenant"/>. בשנת 1955 הצטרף יערי לצוות [[משרד החוץ]] ובשנים 1955-1957 היה [[נספח תרבות]] בצירות ישראל בשבדיה. אחר כך היה ראש המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ ולבסוף הקונסול הכללי של ישראל באמסטרדם.<ref name="covenant" />
:* כרך ד': '''עד הביתה''' - סיפורים
* '''[[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]]''' - סיפורי רבי נחמן מברסלב: העלה אותם על הכתב תלמידו ר’ נתן מנמירוב ועל פיו חזר וכתבם והוסיף מבוא יהודה יערי. הוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[1971]]
* '''שלומיאל מצא צל''' - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|ספריית תרמיל]] (1985) ISBN 965-05-0207-6
* '''תשובתו של אביגדור שץ''' - רומן, הוצאת [[ספריית פועלים]], [[1986]]
<div style="direction: ltr;">
7,936

עריכות