פירוש העולמות המרובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 1:
[[תמונה:Splittings-1.png|ממוזער|250px|פיצול פונקציית הגל של העולם למספר יקומים בעקבות מדידת [[ספין]] של חלקיק קוונטי]]
'''פירוש העולמות המרובים''' (''Many World Theory'' או ''Many Worlds Interpertation''), אותו הציע לראשונה [[יו אוורט]] ([[:en:Hugh Everett|Hugh Everett]]) ב-[[1957]], הוא פרשנות למוזרויותיה של [[מכניקת הקוונטים]]. לפי פירוש זה, כאשר מתבצעת מדידה של מערכת קוונטים, [[היקום]] מתפצל קוונטית למספר יקומים כאשר בכל יקום מתרחשת אחת מהתוצאות האפשריות. על פי פירוש זה [[פונקציית הגל]] הינה פונקציה "עולמית" הכוללת את המערכת הפיזיקלית, הצופה, התקני המדידה וכך הלאה. עם ביצוע המדידה עוברת פונקציית הגל המוכללת טרנספורמציה רציפה ואינה קורסת ומשמעות הדבר שמרחב המצבים מכיל כעת כמה עולמות אשר בכל אחד מהם יש מידע שונה על אותה מדידה עצמה. כך, שבמקוםבמקום "[[קו עולם]]" יחיד או [[היסטוריה]] בודדת יש לנו [[עץ (גרף)|עץ אפשרויות]] שבו כל ענף מהווה היסטוריה שהתרחשה באחד היקומים. ההסבר מדוע תודעתנו קולטת רק יקום אחד ולא "רואה" את שאר היקומים הוא שהמצב הקוונטי של תודעת המודד [[שזירה קוונטית|נשזר]] בתוצאה, כך שבעקבות הפיצול הקוונטי של הניסוי גם התודעה מתפצלת.
 
== מבוא ==
 
[[קריסת פונקציית הגל]] היא אחת הבעיות הבולטות של מכניקת הקוונטים מאחר שמדובר בתופעה הנצפית ב[[מעבדה]] אך אין לה זכר ב[[פורמליזם (מתמטיקה)|פורמליזם]] של התאוריה. [[משוואת שרדינגר]] אינה חוזה קריסה של פונקציית גל והביטוי "קריסת פונקציית הגל" פשוט בא לתאר את חוסר ההבנה האנושי לתופעה שבה לאחר מדידת [[פונקציית גל|מצב קוונטי]] שהיה פעם ב[[סופרפוזיציה]] ומקבלים שהמצב הוא A, אזי כל מדידה נוספת תחזיר שהמצב A. על כך אומרים ש"פונקציית הגל קרסה למצב A".
 
שורה 13 ⟵ 12:
 
== דוגמה - החתול של שרדינגר ==
 
אחת הסיבות שהביאו לאימוץ תאוריה בידי מספר לא מבוטל של [[פיזיקאי|פיזיקאים]] הינה [[פרדוקס]] '''[[החתול של שרדינגר]]''' בו המצב הקוונטי של החתול נמצא ב[[סופרפוזיציה]] של "חי" ו"מת" בו זמנית, כל עוד לא נמדד מצבו.
 
שורה 28 ⟵ 26:
 
== תחליף להסתברות ==
 
פירוש זה מבטל את הפירוש ה[[הסתברות]]י של מכניקת הקוונטים ([[פרשנות קופנהגן]]), שכן אין עוד הסתברות שתוצאה מסוימת תתרחש אלא כל התוצאות מתרחשות (כל אחת ביקום אחר). בפירוש העולמות המרובים אמפליטודת [[פונקציית הגל]] איננה מייצגת עוד [[הסתברות]] (שכן כל האפשריות קורות), אלא גודל אחר שנקרא "מידת קיום" שמייצג את מספר העולמות בהם מתרחשת תוצאה קוונטית מסוימת. את ההסתברות מחליף המושג של "הסתברות בדיעבד". הסתברות זו היא לא ההסתברות שתוצאה מסוימת תתרחש אלא ההסתברות שהתודעה נמצאת בעולם בו קרתה תוצאה מסוימת. הסתברות זו נתונה על ידי מידת הקיום, שהיא ריבוע האמפליטודה של פונקציית הגל.
 
== יתרונות וחסרונות ==
 
יתרונות:
# פירוש העולמות המרובים מנוסח בצורה [[אקסיומה|אקסיומטית]] ו[[ריגורוזי|מדויקת מתמטית]].
שורה 45 ⟵ 41:
 
== ראו גם ==
 
* [[מכניקת הקוונטים]]
* [[פרשנות קופנהגן]]
שורה 53 ⟵ 48:
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* [http://plato.stanford.edu/entries/qm-manyworlds/ פירוש העולמת המרובים], מאמר מאת [[לב ויידמן]] באנציקלופדיית סטנפורד למדע ופילוסופיה
* מצגות של לב ויידמן [http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI.ppt 1] {{כ}} [http://www.tau.ac.il/~vaidman/IQM/MWI3.ppt 2] {{PPT}}