אנגלברט הומפרדינק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
ויקיזציה, הגהה, תיקונים
שורה 1:
[[תמונה:Engelbert humperdinck 1854.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אנגלברט הומפרדינק ]]
'''אנגלברטאֶנְגֶלְבֶּרְט הומפרדינקהוּמְפֶּרְדִינק''' ('''Engelbert Humperdinck''';{{כ}} [[1 בספטמבר]] [[1854]] - [[27 בספטמבר]] [[1921]]) -היה [[מלחין]] [[גרמני]], שזכה לפרסום כמלחין ה[[אופרה]] "הנזל וגרטל".
 
הומפרדינק היה בנו של [[מורה]] בגימנסיהב[[גימנסיה]] בעיר '''[[זיגבורג''']] במחוז השב[[רייןפרובינציית הריין]]. כבר בילדותו למד נגינה בפסנתרב[[פסנתר]], ובהיותו בן 12 כתב את חיבוריו הראשונים לפסנתר. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה החל ללמוד [[אדריכלות]] לבקשת אביו, אולם כעבור זמן קצר פנה למוזיקה. הוא התקבל ל[[קונסרבטוריון]] ב[[קלן]] ולאחר זכייה במלגה המשיך בקונסרבטוריון ב[[מינכן]] וב[[ברלין]], שם זכה במלגה נדיבה מקרן [[פליקס מנדלסון-ברתולדי|מנדלסון]].
 
זכייה זו איפשרה לו מסע לאיטליהל[[איטליה]], שם נפגש ב[[נאפולי]] עם [[ריכרד וגנר]]. וגנר התרשם מהומפרדינק והזמינו לפסטיבל ב[[ביירוית]] שם עזר לו הומפרדינק בהפקת האופרה '''"[[פארסיפל''']]" ואף שימש כמורה למוזיקה לבנו של וגנר , זיגפריד.
 
זכייה במלגה נוספת איפשרה לו מסע נוסף באיטליה, [[צרפת]] ו[[ספרד]], שם לימד בקונסרבטוריון של [[ברצלונה]] בשנים [[1885]]-[[1886]]. ב-[[1887]] חזר לקלן וב-[[1890]] נתמנה לפרופסור בקונסרבטוריון של [[פרנקפורט]]. יצירותיו הראשונות שזכו להצלחה היו ה[[הומורסקה]] לזמר ו[[תזמורת]] ו[[בלדה]] ל[[מקהלה]].
 
פרסומו החל בשנת [[1893]] באופן מקרי. אחותו '''אלדהיידאדלהייד וטא'''וטה (Adelheid Wette) ביקשה ממנו להלחין מספר מנגינות לסיפורם המפורסם של [[האחים גרים]], "[[הנזל וגרטל]]", כדי שילדיה יוכלו להציג את הסיפור בתיאטרוןב[[תיאטרון בובות|תיאטרון הבובות]] שלהם במסגרת חגיגות בית ספרם. בחגיגה נכחו הומפרדינק וידידו המלחין והמבקרוה[[מבקר]] [[הוגו וולף]], ששיכנע אותו להרחיב את היצירה עד כדי אופרה. את ה[[ליברית]] כתבה אחותו . הצגת הבכורה הייתה בתיאטרון החצר בוב[[ויימאר|וויימאר]] ב-[[23 בדצמבר]] [[1893]], והקנתה להומפרדינק תהילת עולם. האופרה מבוצעת עד ימינו, והיא האופרה הגרמנית ה"פוסט -וגנריאנית" המפורסמת ביותר. בישראלב[[ישראל]] הועלתה היצירה ב{{ה|אופרה הישראלית החדשה}}, בתרגומו העברי של [[אברהם עוז]] ובבימויה של [[רינה ירושלמי]].
 
בין האופרות הנוספות שחיבר הומפרדינק, אשר לא זכו להצלחה כזו, יש לציין את '''"ילדי המלך'''" ([[1897]]), שבה משתמש הומפרדינק לראשונה בטכניקה של [[שירה דיבורית]], שהיא הפקת [[קול]] בין זימרה[[זמרה]] לדיבור. בטכניקה זו השתמשו לאחר מכן [[ארנולד שנברג]], [[אלבן ברג]], [[קורט וייל]] ועוד.
 
==לקריאה נוספת==
שורה 16:
 
{{מיון רגיל:הומפרדינק, אנגלברט}}
 
[[קטגוריה:מלחינים גרמנים]]
[[קטגוריה:מלחיני אופרה]]
 
[[en:Engelbert Humperdinck]]