קילטרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמות כתבי עת - במרכאות
עוד, זוטות
שורה 4:
קילטרטן נחשב חריג בתולדות הפרסומים ה[[ספרות]]יים הישראליים, חלק מייחודו הוא בשאיפתו להיות כתב עת חד פעמי. בגיליון היחיד שלו כתבו מאיר ויזלטיר, ברנרדוס לוציוס, מיכאל קרבובי, ה[[צייר]] ניצן אביב, ה[[מחזאי]] [[יוסף מונדי]], [[דפנה ערוד]], [[יאיר הורביץ]] ו[[יונה וולך]] שטרם מלאו לה 20. בגיליון התקיים גם ראיון עם הפסל [[יצחק דנציגר]] (יוצרו של הפסל [[נמרוד (פסל)|נמרוד]]).
 
קילטרטן הציב את עצמו משמאל לרוח האוונגרד שאז החלה לנשב בעולם הפואטי של ישראל. בגיליון הפנו עורכיו מכתב מתריס ל[[נתן זך]], עורך כתב העת "[[יוכני]]", ול[[גבריאל מוקד]], עורך כתב העת "[[עכשיו]]", בו כתבו :

{{ציטוטון|בעיני חלק מהציבור הנכם נחשבים כמי שמייצגים את הזרם החדש... אין אנו סבורים שאתם ממלאים את החובה המוטלת על כתבי עת בעלי רמה, בישראל, בחלק הראשון של שנות השישים, במאה העשרים... קילטרטן, שהוא אולי כתב העת הראשון בישראל שאינו מתימר ליהפך לתקדים, פונה אליכם: חדלו להעריך ספרות ואמנות טובה}}.
 
בנוסף, ניסח העורך מקסים גילן מכתב הקורא לוועידת [[פרס נובל לספרות]] להעניק את הפרס למשורר [[עזרא פאונד]], על אף היותו [[פשיזם|פשיסט]], בשל השפעתו הגדולה על השירה.