שטח אש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פויו (שיחה | תרומות)
מ הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 16:
המחסור בשטח בישראל, הנובע מגודלה הקטן באופן יחסי, גורם לכך שקיימים שטחים בהם נעשה שימוש לשני ייעודים: לדוגמה, [[שמורת הנחלים הגדולים]] משמשת כשטח אש בימות השבוע, אך בשבת מותר לטייל בה, בתיאום עם הצבא. לרוב, גם בימי [[חול המועד]] הצבא אינו משתמש בשטח כשטח אש, אך יש לתאם כניסה לשטח עם שלטונות הצבא מראש.
ב[[רמת הגולן]] קיימת כפילות אחרת: שטחי נתירים הם גם [[מרעה|שטחי מרעה]] ולעתים נפגעות פרות מירי של תחמושת חיה.
 
===המצב החוקי===
 
תקנה 125 ל[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] 1945 קובעת:
 
"שטחים מסוגרים
 
125. מפקד צבאי רשאי להכריז בצו על שטח או מקום כל-שהם, כי הם שטח מסוגר לצרכיהן של התקנות האלה. כל אדם הנכנס לתוך שטח או מקום כל-שהם או יוצא מתוכם - במשך תקופה כל-שהיא, שבה עומד בתקפו צו כזה ביחס לשטח או למקום ההם - ללא תעודת-היתר בכתב שהוצאה בידי המפקד הצבאי או בשמו - יאשם בעבירה על התקנות האלה."
 
צו על שטח מסוגר החל על קרקע בבעלות פרטית אינו [[הפקעה|מפקיע]] את השטח מידי בעליו אלא רק מתנה את כניסתו אליו בקבלת אישור של המפקד הצבאי, ועל כן המדינה אינה משלמת פיצויים לבעלי קרקע שהוכרזו כשטח מסוגר. עם זאת, הבעלות על הקרקע יכולה להיות שיקול במתן אישור הכניסה, למשל לצורכי עיבוד {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/810/022/w13/06022810.w13.htm ע"א 2281/06], סעיף 40}}.
 
בשנת 2010 חלו צוי שטח מסוגר על כרבע מכלל המקרקעין במדינת [[ישראל]] {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/810/022/w13/06022810.w13.htm ע"א 2281/06], סעיף 16}}. בתביעה שהוגשה על ידי בעלי חלקה באזור [[ראשון לציון]] עליה חל צו שטח מסוגר הביע השופט [[יורם דנציגר]] את עמדתו שהנוהל של אי-פיצוי בעלי קרקע על צו שטח מסוגר חייב להפסק והוא ביקש להקציב ל[[הכנסת|כנסת]] שנים עשר חודשים לקביעת מנגנון פיצוי. לעומתו, כתב השופט [[סלים ג'ובראן]] שכל השימוש בצו שטח מסוגר כדי להגביל באופן קבוע, במשך עשרות שנים, כניסה לשטח לצורכי הצבא, אינו ראוי, אולם משזהו החוק הוא אינו יכול לסייע למערערים ואינו יכול לכפות על המדינה מתן פיצוי. השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] הצטרפה לעמדת השופט ג'ובראן שאין לעוררים זכות לפיצוי וכך נקבע בעמדת הרוב בניגוד לדעתו של השופט דנציגר {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/810/022/w13/06022810.w13.htm ע"א 2281/06]}}.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==