רסק עגבניות – הבדלי גרסאות

אופן הגידול, ה[[השקיה]] ה[[דשן|דישון]] והשיטות האגרוטכניות הננקטות{{הערה|שימוש בחיפויים וכיסויים של יריעות פוליאתילן, שימוש בחומרים משפרי חנטה ובחומרים משפרי הבשלה.}} משפיעים על טיב היבול ועל איכות הרכז.

 

 

עם הגעת היבול וקליטתו במפעל, מתבצע [[מיון (חקלאות)|מיון]], שבו נבחרות העגבניות המתאימות לתהליך. עגבניות שאינן בשלות דיין, אינן בצבע המתאים, [[חלילות|חלולות]] ובעלות עורקים פנימיים – מורחקות. לאחר תהליך של שטיפה וניקוי, מועברות העגבניות למכונה המרסקת אותן לרסק דק, המחומם ל[[טמפרטורה]] גבוהה. בעודו חם עובר הרסק תהליך של סינון, שבו מופרדים ממנו ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] והקליפות. בשלב זה מועבר ה[[מיץ]] המסונן לתהליך של [[ריכוז בוואקום]], המתבצע בעזרת [[משאבה|משאבות]] ו[[צנטריפוגה|צנטריפוגות]]; בתהליך זה [[התאיידות|מאודים]] המים מהמיץ, ומתקבל רכז ברמת הבריקס הרצויה. כדי למנוע תסיסה ולהאריך את חיי המדף שלו נארז הרכז בעודו חם, בחביות, בגביעי פלסטיק ובקופסאות [[שימורים]].