פסיכולוגיה פופולרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: דוגמה; רישיון; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
רק בתחילת [[המאה ה-20]] החלה הבנה של ההשלכות של הפסיכולוגיה על חיי היומיום של האנשים – כאשר תחום ה[[פסיכולוגיה יישומית|פסיכולוגיה היישומית]] צבר תאוצה, וכשעבודתו של סטנלי הול בתחום ה[[פסיכולוגיה חינוכית|פסיכולוגיה החינוכית]] הביאה לשינוי גישה ורפורמות בדרכי ההוראה וה[[חינוך]] ב[[בית ספר|בתי הספר]] בארצות הברית. רבים ביקרו שינויים אלו, וטענו כי אין להסיק מסקנות מניסויים בפסיכולוגיה ולשנות בעקבותיהם את שיטות ההוראה המסורתיות; אך ב[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] נוצרה התקווה שמדע הפסיכולוגיה יוכל להביא לשיפור ב[[איכות חיים|איכות החיים]] של הציבור. בהדרגה נוצרו שדות עיסוק יישומיים בפסיכולוגיה, כגון [[פסיכולוגיה קלינית]], [[פסיכולוגיה תעסוקתית]] וארגונית, פסיכולוגיה של ה[[פרסום]] ועוד. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התפתח גם תחום ה[[פסיכולוגיה צבאית|פסיכולוגיה הצבאית]].
ב[[בין שתי מלחמות העולם|תקופה שלאחר המלחמה]] עלה הצורך בציבור למידע נגיש ומעודכן בתכיפות הקשור לפסיכולוגיה, וה[[מדיה]] התקשורתית הפכה למקור העיקרי שסיפק זאת, באמצעות ספרים, [[עיתון|עיתונים]] ו[[מגזין|מגזינים]] פופולריים רבים. הפסיכולוג החוקר [[ג'וזף ג'סטרו]] אף [[בעל טור|קיבל טור משלו]] בשם "Keeping Mentally Fit", שפורסם בעיתונים רבים לאורך [[שנות ה-20]]. בהדרגה עלה הביקוש לייעוץ ושירותים פסיכולוגיים עד כדי כך שכמות הפסיכולוגים הקיימת לא הספיקה; יועצים שונים שלא הוכשרו כפסיכולוגים החלו להציע את שירותיהם. בעקבות זאת החלה [[אגודת הפסיכולוגים האמריקאית]] למסד מתן רישיונות רשמיים לפסיכולוגים ולהקפיד על אופני [[הכשרה מקצועית|הכשרתם]]. אך בציבור המשיכה תופעת הנהייה אחר ייעוץ בתחומים פסיכולוגיים גם ללא בדיקת [[תוקף|תקפותם]].
בהמשך שנות ה-20 חלה ירידה בהתלהבות זו מהפסיכולוגיה, לאחר שמספר כותבים מתחו ביקורת על חדירתה של הפסיכולוגיה לכל תחומי החיים, אפילו השולִיים שבהם, והזהירו מפני הפרזה במשמעות המיוחסת לפסיכולוגיה הפופולרית. חלקם אף טענו כי מטרת הפסיכולוגים אינה לשפר את חיי הפרט ולסייע לו, אלא לפעול למען האינטרס האישי שלהם ולהרוויח כסף ויוקרה על חשבון הציבור. במהלך [[השפל הגדול]] חלה ירידה בכמות הספרים והמאמרים של הפסיכולוגיה הפופולרית, במקביל לעלייה שחלה בכמות ה[[מאמר מדעי|מאמרים המדעיים]] בתחום, דבר שתרם לריחוק בין ה[[אקדמיה]] לבין הציבור ולחיזוק הדעה הרווחת שהפסיכולוגים פועלים לטובתם האישית ולא לטובת פתרון בעיות במדינה. הירידה בהשתתפות הפסיכולוגים בשיח הציבורי הביאה להמשך התחזקותם של יועצים לא מקצועיים בתחום, שפרסמו ספרים ומאמרים רבים של "עזרה עצמית", שלא היו מבוססי מדע, והפכו לפופולריים.
| |||