מחלפות שמשון – הבדלי גרסאות

דמותו המרתקת של שמשון שימשה מטרות אידאולוגיות ואסתטיות משתנות במרוצת הדורות.

 

בספר זה מציע פרופסור פישלוב כמה הבחנות עקרוניות לתיאור הדינאמיקה המורכבת האופיינית לגלגוליה של דמות ספרותית חשובה.

 

על המגוון הגדול של הופעותיו של שמשון בספרות, באמנות ובתרבות כותבת פרופסור [[יאירה אמית]] במאמר הסקירה שפרסמה על הספר מחלפות שמשון: "הספר מפגיש את הקוראים עם מגוון עשיר ביותר, הכולל עשרות רבות של מקורות מאוחרים למקרא, השואבים את השראתם מדמותו של שמשון המקראי. יש שהמפגש הוא בלתי צפוי ומדהים ובכל מקרה הוא מאלף ומרתק".

 

עניין מיוחד אצל קוראים וחוקרים קשור לנושא התאבדותו של שמשון, אשר נדון בספר תחת הכותרת "תמות נפשי עם פלשתי[ני]ם", ואשר מביא התייחסויות של חסידיו של [[ברוך גולדשטיין]], רוצח מערת המכפלה בחברון, שניסו להצדיק מעשיו תוך קישורו לדמותו של שמשון המקראי.

 

גם אלי אשד מתייחס לספר מחלפות שמשון וכותב במאמרו [http://www.notes.co.il/eshed/12761.asp"מתאבד בעזה: האופרה 'שמשון ודלילה'"] כי הסיפור [של שמשון] שימש בעבר כנושא ליצירות מפורסמות של סופרים כמו זאב ז´בוטינסקי ופליקס סלטן, פלק הלפרין (שכתב על "שמשון הגיבור" בילדותו), [[לאה גולדברג]], [[דוד אבידן]], [[אהרון אמיר]] (בספרו "פלשת") ו[[שולמית לפיד]]. אפילו [[אפרים סידון]] חיבר סדרת טלוויזיה קומית שלמה על זמנו של שמשון בשם "חצי המנשה".