נחל תלם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
באזור מצויה "מערת טור-צפא", [[מערה]] טבעית, הגדולה ביותר מבין המערות במורדות המערביים של ההר בישראל. המערה נחקרה על ידי [[דוד עמית]] מ[[רשות העתיקות]] ו[[עמוס פרומקין]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]<ref>למרות ריחוקה של מערה מסביבה של [[התיישבות]] [[יהודי|יהודית]], ביקרו בה מטיילים יהודים בתקופה שלפני [[קום המדינה]]. הסקר והמיפוי המלא בוצעו בשנת 1998</ref>. המערה נמצאת ב[[מצוק]] תלול מעל הגדה המערבית של ואדי איצחה (נ"צ 1102/1540) <ref>מקור: '''דוד עמית - עמוס פרומקין'''</ref>.
האזור שבו נמצאה המערה קרוב למרכז [[שפלת יהודה]], אזור שבו נמצא ריכוז צפוף של יישובים מתקופת בר כוכבא. ריכוז בולט של מערות כאלה נמצא ליד [[לכיש (מושב)|לכיש]] ב[[מערות חזן]] <ref>[http://www.lachish.org.il/Index.asp?ArticleID=95&CategoryID=143&Page=1]</ref>. מכאן גם עלתה ההשערה כי היא שימשה כמערת מפלט בימי [[מרד בר כוכבא]]. מלבד העובדה שנמצאו בה למעלה מעשרים וחמישה [[מטבעות בר כוכבא]] בערכים שונים, מזמן מרד בר-כוכבא (132-135): 20 מטבעות ברונזה ועליהם עץ [[תמר (עץ)|תמר]], מטבע אחד שעליו ציור [[כד]] ושישה דינרי [[כסף (יסוד)|כסף]]. ההערכה של החוקרים היא כי לקראת סוף המרד שימשה המערה כמקום מקלט ומחבוא לאחרוני המורדים, אשר ניצלו את קושי הנגישות אל פתח המערה (למרות הקרבה לדרך הרומית החשובה בין חברון לבית גוברין). ערביי הסביבה מצאו באזור זה [[מטמון|מטמונים]] רבים יחסית של מטבעות כאלה.
אורך המערה 441 מטר. כיוונה הכללי: מערב - צפון מערב. המערה היא בשיפוע של 20 מעלות, כנטיית שכבות הסלעים שבתוכה היא נמצאת. המערה מורכבת משני מפלסים עיקריים. בקרקעית המערה הצטבר מילוי [[עפר]], [[גואנו]] (הפרשות [[עטלף|עטלפים]]) ואבנים עד לגובה של 2 מטר ויותר. שם גם נמצאו ממצאים [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]]. בפתח המערה נמצאו שברי כלים ופסולת כלי [[צור (סלע)|צור]] האופייניים לתרבות ה[[מוסטרית]], המעידים על פעילות במקום ב[[תקופת האבן הקדומה|התקופה הפלאוליתית]] התיכונה - 50-200 אלף שנה קודם זמננו.
| |||