יהודה סומו – הבדלי גרסאות

'''יהודה סומו''' ([[איטלקית]]: '''Leone de Sommi''') (נולד ב-[[1527]] ונפטר ב-[[1592]]) היה איש [[רנסאנס]] [[יהדות|יהודי]] [[איטליה|איטלקי]]. נודע לרו‏ב בשל העובדה שכתב את ה[[מחזה]] העברי הראשון, שנקרא "צחות בדיחותא דקידושין". המחזה משלב בין ארבע עלילות, כאשר המרכזית שבהן עוסקת בזוג אוהבים שרוצה להינשא והכל בהסכמת המשפחות, עד שאביו של החתן נפטר ומוריש את כל רכושו לעבדו האהוב כך שהחתן נשאר חסר כל. בעקבות מהפך זה אם הכלה מתנגדת לשידוך, אולם בצוואת אבי החתן מתגלה סעיף נוסף, שלפיו החתן (הבן) ראשירשאי לבחור פריט אחד מרכוש האב, אי לכך בוחר החתן בעבד. החתן שוב מתעשר כי כל רכושו של העבד עובר אליו וסוף טוב הכל טוב.

סומו פעל וחי בעיר [[מנטובה]] שב[[איטליה]] במהלך [[המאה ה-16]] . הוא נחשב לאחד מהאנשים הפעילים של ימי [[הרנסאנס]] ועסק ב[[ספרות]], ב[[תיאטרון]], ב[[הוראה]] ובפעילות למען הציבור [[איטליה|והמדינה]]. בחלק מהתחומים זכה סומו להישגים מרשימים הזכורים עד היום, כדוגמת היצירה העברית הראשונה ל[[ילד|ילדים]] ולנוער - '''שתי שיחות בין תינוק, אומנת והורים''' ומסתו הנודעת על אמנות התיאטרון, המציגה גישה שיטתית על כל היבטי התיאטרון באמצעות דיאלוג בארבעה חלקים.