היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון ניסוח
שורה 31:
לאחר האירוע של לין ביאו, פקידים בכירים רבים שפוטרו בשנים [[1966]]-[[1969]] הוחזרו למעמדם. החשוב מבין אלה היה [[דנג שיאופינג]], שב־[[1973]] שב והופיע וב־[[1975]] נעשה לחבר ב[[פוליטבורו]], ולאחר מכן סגן הנשיא. מאו רצה להשתמש בתקופה זו על מנת למצוא יורש חדש. הוא בחר לבסוף בוואנג הונגוון, יליד שנחאי שהיה מקורב לאשתו ג'יאנג קינג, והעביר אותו מעמדה מוניציפלית לממשלה המרכזית.
 
המאבק ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] בין פקידי המפלגה הפרגמטיים לבין הרדיקלים פרץ מחדש בסוף [[1975]]. ג'יאנג קינג, וואנג הונגוון, ושניים אחרים שהיו מקורבים למהפכה התרבותית (שכונו לאחר מכן "[[כנופיית הארבעה]]") יצאו בקמפיין תקשורתי נגד דנג. בינואר [[1976]], ראש הממשלה זהאו אנליי, דמות פוליטית פופולרית, מת מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. ב־ראש הממשלה [[5ג'ו באפרילאן-לאי]], שהיה דמות פוליטית פופולרית. בעקבות מותו יצאו אזרחי [[בייג'ינג]] הפגינוב באופן[[5 ספונטניבאפריל]] בל[[כיכר טיאנאנמן]] לזכרולקיים שלהפגנה זהאוספונטנית לזכרו, כשהמסר הפוליטי היה של תמיכה בדנג ונגד כנופיית הארבעה. השלטונות דיכאו את ההפגנה, והרגו לפחות 800 איש, אם כי ייתכן כי המספר היה גבוה בהרבה – עד 7000 הרוגים. דנג הואשם בגרימת הבעיות וכל סמכויותיו נלקחו ממנו, אם כיאך הוא עדיין נותר חבר מפלגה. הפגנה זו ודיכויה ידועה כאירועכ[[אירועי טייננמןכיכר טיאנאנמן 1976|אירוע טיאנאנמן]].
 
==מורשתו של מאו==