השידור העברי של "תחנת שלום וקידמה" ממוסקבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
השידור העברי שודר כל ערב ב[[גלים בינוניים]] ונקלט הייטב בישראל. השדרים בעברית, גברים ונשים, דיברו בעברית תקנית שוטפת, כמעט ללא מבטא זר. בישראל רווחה סברה כי השדרים הם בוגרי בתי הספר לשפות של השירותים החשאיים של ברית המועצות. בנימה מתונה ביטאו השידורים גישה קשוחה כלפי מדינת ישראל ותמיכה בעמדת מדינות ערב בסכסוך הישראלי – [[ערבים|ערבי]].
 
לאחר עלייתו לשלטון של [[מיכאיל גורבצ'וב]] בשנת [[1985]] והנהגת משטר ה [[גלאסנוסט]] וה[[פרסטרויקה]] התמתנו שידורי התחנה והפכו לעניניים יותר. ההתמתנות לא הייתה מיידית ועוד באוגוסט [[1987]] נאמר בשידור העברי כי טילי [[יריחו (טיל)|יריחו 2]] "מהווים קריאת תגר ישירה על ברית המועצות" וכי "על מנהיגי ישראל לחשוב פעמיים על השפעת פיתוח הטיל היכול לפגוע בטריטוריה סובייטית".
 
בהמשך תקופת שלטונו של גורבצ'וב החלו גישושים ומגעים לחידוש היחסים בין ברית המועצות לישראל, שנותקו בעקבות [[מלחמת ששת הימים]]. בראשונה חודשו היחסים הק[[קונסוליה|קונסולריים]]. בסוף שנת [[1991]], לקראת פירוקה של ברית המועצות, חדלה תחנת "קול השלום והקידמה" לשדר את השידור העברי. ממש על סף פירוק ברית המועצות, חודשו ב [[31 בדצמבר]] 1991 אף היחסים הדיפלומטיים ו[[מיכאיל בובין]] הגיש את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל [[חיים הרצוג]].
תחנת "קול השלום והקידמה", על שלל השפות בהו שידרה, המשיכה בשידוריה עד לנפילת ברית המועצות ב [[1991]], עת החלה להקרא "השירות העולמי של קול [[רוסיה]]"
 
תחנת "קול השלום והקידמה", על יתר שלל השפות בהו שידרה, המשיכה בשידוריה עד לנפילת ברית המועצות ב [[1991]], עת החלה להקרא "השירות העולמי של קול [[רוסיה]]". תחנה זו לא שידרה שידורים בשפה העברית.