שורש (שפות שמיות) – הבדלי גרסאות

ב[[דקדוק]] של [[שפות שמיות]], בהן [[עברית]], מקובל להתייחס לישות [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגית]] המכונה '''שורש'''. שורש הוא יחידה בת 3-4 עיצורים (לעיתים נדירות: [[שורש מחומש|חמישה]] או [[שורש משושה|שישה]]), הנתונים בסדר קבוע (בדומה ל"[[מחרוזת (תכנות)|מחרוזת]]"), ומשתלבים ב[[משקל (בלשנות)|משקלים]] שונים ליצירת [[מילה (בלשנות)|מילים]]. בבלשנות הערבית מכונה השורש: '''גִ'דְ'ר''' (جـِذر). המונח המקובל באנגלית הוא Semitic root.

העיצורים של השורש מכונים "רדיקלים", "עיצורי השורש" או "אותיות השורש". על-פי המסורת שהתפתחה בבלשנות הערבית ב[[ימי הביניים]] מקובל להשתמש בשורש פ-ע-ל כדגם לכל השורשים בני שלושה עיצורים. לפיכך מכנים את האות הראשונה בשורש פ' הפועל (פה"פ), את האות השנייה ע' הפועל (עה"פ) ואת האות השלישית ל' הפועל (לה"פ). שיטה חדשה יותר קובעת את השורש ק-ט-ל כדגם. זאת, כיוון שהוא קיים בכל השפות השמיות וכיוון שהעיצורים שבו כמעט שאינם עוברים תהליכים פונולוגיים בשפות השונות. שורשים בני ארבעה עיצורים מכונים "שורשים מרובעים". בחלק מהשפות השמיות אפשר למצוא גם [[שורש מחומש|שורשים מועטים בני חמישה עיצורים]] או [[שורש משושה|יותר]], רובם נגזרו מ[[מילה שאולה|מילים שאולות]], למשל: ט-ל-ג-ר-ף בעברית (מהמילה "[[טלגרף]]") או ד-מ-ק-ר-ט בערבית (دمقرط, מהמילה "[[דמוקרטיה]]").