נוה אחיעזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מידע
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
נוה אחיעזר גובלת ב[[כביש גהה]] ובשכונת [[רמת עמידר]] שבעיר [[רמת גן]]. רחובה הראשי של השכונה נקרא על שם הרב [[ד"ר]] [[נתן בירנבוים]], הוגה הדעות אשר היה מראשי הציונות וחזר בתשובה והצטרף לשורות [[אגודת ישראל]]. רחוב אחר נקרא על שם [[יהודה לייב אורליאן]], מחנך והוגה דעות איש [[אגודת ישראל]] שנהרג בשואה. לפני כמה שנים הוסב שמו של אחד מרחובות השכונה ונקרא על שמו של [[יהודה נחשוני]], עיתונאי והוגה דעות, מראשי [[פועלי אגודת ישראל]], שאף ערך במשך שנים את בטאון התנועה [[שערים]].
 
פארק אחד בשכונה נקרא "גן משה" על שם ר' משה ארשטר, עסקן ציבורי איש תנועת [[פועלי אגודת ישראל]]. פארק אחר נקרא "גן נח" על שם ר' נח דוננברג, מבוני השכונה.
 
בשכונה קיימים כמה [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[ישיבה|ישיבות]] גבוהות וקטנות, כשהמרכזית שביניהם היא ישיבת "בית מדרש עליון" בראשות הרב ירחמיאל אונגרישר ומונה למעלה מ-300 תלמידים. כמו כן קיימים בשכונה [[כולל]]ים ל[[אברך|אברכים]], [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], בתי ספר לבנות, סמינרים - יסודי ועל יסודי, גנים ופעוטונים.
 
==רבני השכונה==
==רבני השכונה==
רבה הראשון של השכונה היה הרב [[אברהם צבי וייס]]. לאחר פטירתו, מונה בנו ה[[רב]] [[משה יעקב וייס]] למלא את מקומו ברבנות השכונה, והוא ממלא את תפקידו עד היום. לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן רב תימני חשוב, הרב [[שלמה מחפוד|שלמה יוסף מחפוד]], אשר מונה לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור [[יהדות תימן|יוצאי תימן]] המתגוררים באזור.
* הרב '''אברהם צבי וייס'''.
רבה הראשון של השכונה, היה הרב [[אברהם צבי וייס]]. נולד בי"א באייר [[ה'תרס"ב]] בעיירה [[בנדקוויץ]] שב[[הונגריה]] לאביו הרב [[מנחם וייס]] [[דיין|דומ"צ]] [[מונקאטש]] ולאמו חיה צפרה בת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרן ווייס]] מבנדקוויץ. נסמך להוראה על ידי סבו הנ"ל, וע"י רבי [[שמואל ענגיל]] מ[[רדומישלא]], רבי [[אברהם יוסף גרינוולד]] [[אב"ד]] [[אונגוואר]], רבי [[אליעזר דוד גרינוולד]] [[אב"ד]] [[סאטמר]] ומ[[בד"צ]] [[מונקאטש]]. כיהן כ[[דיין|דומ"צ]] בעיר [[סאטמר]], ולאחר הצלתו בשואה, עלה לארץ ישראל, וכיהן כ[[רב]] הקהילה החרדית ב[[יפו]] ובשנת [[ה'תשי"ד]] מונה לכהן כרבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר, משרה בה כיהן עד לפטירתו ביום ג' בסיון [[ה'תשל"ט]].
 
* הרב '''משה יעקב וייס'''.
לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס, מונה בנו ה[[רב]] [[משה יעקב וייס]] למלא את מקומו ברבנות השכונה. הרב משה יעקב וייס, נולד (בז’ בחשוון [[ה'תרפ"ד]], [[סאטו מארה|סאטמר]]). תלמידם של האדמו”ר רבי [[יואל טייטלבוים]] בסטמאר, רבי [[יהודה רוזנר]] בעל “האמרי יהודה” מ[[סקלהיד]], הרב [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]] והרב [[מרדכי בריסק]] רבה של [[טושנאד]]. קיבל [[סמיכה לרבנות|סמיכה]] מ[[בית דין]] של קהילת מונקאטש ומבעל ה’בניין דוד’. בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם [[קומלוש]] ליד [[האלמין]] ב[[הונגריה]]. בנובמבר [[1946]] הפליג לארץ ישראל ב[[אוניית מעפילים|אוניית המעפילים]] "[[כנסת ישראל (אוניית מעפילים)|כנסת ישראל]]" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], ו’[[הראשון לציון]]’ הרב [[יצחק ניסים]] וכן על ידי הרב [[עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב [[חיים מרדכי רולר]] רבה של [[ניאמץ]].
 
* הרב '''שלמה מחפוד'''.
רבה הראשון של השכונה היה הרב [[אברהם צבי וייס]]. לאחר פטירתו, מונה בנו ה[[רב]] [[משה יעקב וייס]] למלא את מקומו ברבנות השכונה, והוא ממלא את תפקידו עד היום. לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן רב תימני חשוב, הרב [[שלמה מחפוד|שלמה יוסף מחפוד]], אשר מונה לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור [[יהדות תימן|יוצאי תימן]] המתגוררים באזור.
 
עם תושבי השכונה נמנה הרב [[אמנון יצחק]], מגדולי המחזירים בתשובה, והרב [[יצחק רצאבי]] מחשובי רבני תימן.
 
[[קטגוריה:בני ברק: שכונות]]