כושרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אשתו; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
ואילו ב[[נישואי נכל ואיב]] עם האל [[ירח (אל)|ירח]], הן מגיעות כמבשרות על לידת הבן של [[נכל ואיב]] - אלת הבוסתנים, ומודיעות "הלוא הנערה תלד בן." (לוח KTU 1.24)
עוד מופיעה שם השירה:
{{ציטוט|תוכן=
:בנות הלל הסנוניות▼
:בנות הלל בעלות המגל▼
:ברדתן לערוגות הפרחים▼
:לגני ... הבושם. ▼
::בתרגומו של [[דוד אמיר]]. (אלים וגיבורים עמ' 74)▼
יש הסוברים כי הביטוי "הסנונית הראשונה" כמבשרת תופעה, קשור לאלות הללו, שכאמור מבשרות על ההריון.
שורה 18 ⟵ 23:
ב[[תנ"ך]] ביטוי זה נמצא באופן יחידאי, במה שיש מפרשים כקשור לזיווג. "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּ'''כּוֹשָׁרוֹת''', אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה" (תהילים ס"ח ז'). אך מהקשרו של הפסוק, הרי מדובר בפרק שעוסק ב[[יציאת מצרים]] וסביר יותר לפרשו כפרשנות המקובלת כקשור למעמד של היציאה והאסירים הם למעשה ישראל, שיוצאים באזיקים או בזמן כשר.
אמנם נמצא גם בדברי חז"ל ([[מסכת סוטה]]) שפסוק זה עוסק דווקא בענייני הקשר המיני בין זכר לנקבה. מה שמזכיר מאוד את הקשר לאלות הפריון.
|