קלוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 99:
#העמקת האדיקות של כל אחד מהנזירים.
;שחיתות:
המניעים לרפורמות שהוביל מנזר קלוני היו השחיתות שפשתה ב{{ה|כנסייה הקתולית}}, כחלק מהרצון לרפורמה דתית התנגדו מקימי מנזר קלוני לשתי תופעות שהיו מקובלות בכנסייה של ימיהם:
*[[ניקולאיזם]], כלומר נישואי [[כומר|כמרים]] או חיים עם [[ידועה בציבור]] ומכאן חשש כי הם מעמידים את משפחתם מעל האינטרסים של הכנסייה
*[[סימוניה]] כלומר קנייה ומכירה של זכויות יתר, משרות כנסייתיות וגביית תשלום עבור שירותי דת. הסיבה למכירה זו הייתה שמשרת כמורה (וכמובן שמשרה בכירה יותר כמו בישופות או ארכיבישופות) הייתה מקנה למחזיק בה הכנסות, ומכאן רצון הממנה ליהנות מחלק מהכנסות אלו מראש.
ניצול לרעה של סמכויות נחשב כתוצאה של ההתערבות החילונית במנזרים ושל ההשתלבות הכנסייתית הנרחבת ב[[פאודליזם|מערכות הפאודליות]] או ה[[מנוריאליזם|מנוריאליות]]. באותה תקופה שאפו ה[[אפיפיור|אפיפיורים]] לחזק את השליטה על כל הכמורה ולעצור את הסמכת ה[[בישופ]]ים על ידי שליטים חילוניים. מאחר ומנזר בנדקטיני היה זקוק לאדמה, הוא היה זקוק גם לחסותו של [[אריסטוקרט]] מקומי. אולם, לעיתים רבות דרש האריסטוקרט זכויות
;רפורמה:
[[גיום הראשון, דוכס אקוויטניה]] הקים את מנזר קלוני הראשון בשנת [[910]], בתנאי שהמנזר יהיה כפוף ישירות לאפיפיור ולא לאציל מקומי. משמעות הדבר הייתה שהמנזר יהיה עצמאי בפועל, מאחר וסמכותו של האפיפיור הייתה בעיקר תאורטית בגלל המרחק הרב. יתר על כן, מנזר קלוני היה בעל הסמכות על מנזרים שהמסדר שלו הקים. במאה ה-12 מנתה קהילת קלוני למעלה מ-1,000 מנזרים. לרפורמות היו תומכים רבים, בהם האפיפיור [[אורבנוס השני]], [[למברט מהרשפלד]] (Lambert d'Hersfeld), [[רישאר מוורדן]] (Richard de Verdun). הרפורמות עודדו גם את [[הכנסייה המערבית]] (Western Church) לנקוט בגישה יותר קשובה כלפי העסקים ולהעניק תמריצים לנסיונות לחזק את השליטה על [[הכנסייה המזרחית]].
==קלוני ופאקס דאי==
| |||