כלי כתיבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YurikBot (שיחה | תרומות)
מ robot Adding: de, ja
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט - מחליף היתה בהייתה
שורה 5:
מקור כלי הכתיבה הוא בתקופת האבן, כאשר האדם הקדמון צייר את ה[[פטרוגליף|פטרוגליפים]] על קירות ה[[מערה|מערות]].
 
עם הופעת ה[[כתב]] ב[[שומר]] וב[[מצרים העתיקה]], הופיעו גם כלי הכתיבה היותר מתקדמים. בהתחלה כתבו רק את הדברים החשובים ביותר, כגון צווים מלכותיים או חוקי דת, על אבנים, ומאוחר יותר עברו לכתיבה על [[פפירוס]]. הפפירוס היה נפוץ בכל רחבי העולם העתיק במערב אירופה, אך ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]] חל משבר ביחסי מצרים עם שאר המדינות, והם אסרו על [[יצוא]] צמח ה[[גומא]], שממנו עושים את הפפירוס. היות ומצרים היתההייתה המקור היחיד ליצור פפירוס, נאלצו לחפש חומר חדש לכתוב עליו. החומר החדש הומצאה ב[[פרגמון]] ב[[אסיה הקטנה]], ונקרא לפיכך "[[פרגמנט]]". למרות שהפרגמנט עמיד יותר מהפפירוס, יצורו יקר יותר ולכן כעבור פרק זמן קצר, כאשר האמבמרגו הוסר, חזרו להשתמש בפפירוס, אם כי לפרגמנט עדיין היה שמור מקום של כבוד. עם הבאת ה[[נייר]] מ[[סין]] עברו בני אירופה להשתמש בו במקום בפפירוס.
 
קיימים יחסי גומלין בין כלי הכתיבה לבין התפתחות הכתב. עמים שכלי הכתיבה הזמינים להם היו כרוכים בסיתות (הכאה על חרט החורט במשטח הכתיבה) פיתחו כתב הנכתב מימין לשמאל, ואותיותיו מורכבות מקווים ישרים. זאת משום שנוח יותר לאדם ימני לסתת כאשר כלי הסיתות מונף ביד ימין ומסתיר את הטקסט הכתוב. דוגמא לכתב כזה הוא [[כתב יתדות|כתב היתדות]], ממנו צמח הכתב העברי.