גרשון בלייכרדר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Bleichröder.gif|שמאל|ממוזער|250px|תמונתוגרשון בלייכרדר]]

[[קובץ:Juedischer Friedhof Schoenhauser Bleichroeder.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|מצבתו בביתב[[בית העלמיןהקברות בברליןהיהודי בשדרות שנהאוזר|בית הקברות היהודי]] ב[[שדרות שנהאוזר]]]]

ה[[ברון]] '''גרשון בלייכרדרבְּלַיְיכְרֶדֶר''' (ב[[גרמנית]]: '''Gerson von Bleichröder''' חי בין;{{כ}} [[22 בדצמבר]] [[1822]], -[[ברלין]]– [[18 בפברואר]] [[1893]], שם) היה אחד[[בנקאי]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]], מאנשי הכספים החשובים במחציתה השנייה של [[המאה ה-19]]. גרשון בלייכרדר היה [[יהודי]], [[בנקאי]],שימש יועץ כספים של "[[קאנצלר הברזלגרמניה|קאנצלר]]". סייעהברזל ל[[אוטו פון ביסמרק]], וסייע לו בארגון התקציבה[[תקציב]] המלחמתי בשנת [[1866]], כאשר יצאה כש[[גרמניהפרוסיה]] יצאה להילחם ב[[אוסטריה]]. ([[מלחמת שבעת השבועות]]), ואף ניהל מו"מ[[משא ומתן]] בשמו של ביסמרק עם [[צרפת]] לאחר [[מלחמת צרפת-פרוסיה|כניעתה לגרמניה]] בדבר גובה הפיצוייםה[[פיצויים]] שישולמו לגרמניה ב-[[1871]].

בלייכרדר היה בנו של [[שמואל בלייכרדר]] ([[1779]]–[[1855]], שהתחיל כסוכן של [[משפחת רוטשילד]] והקים בנק. כאשר נפטר האב ב-[[1855]], קיבל בנו, גרשון, את ניהול הבנק. ב-[[1859]] הפך לבנקאי של ביסמארק, ופיתח איתו מערכת יחסי אמון שאפשרה לו לייעץ לביסמארק גם בנושאים שאינם כספיים. ב-[[1861]] קיבל תואר "[[יועץ סתרים]]".

ב-[[1864]] נבחר בלייכרדר להנהלת [[הקהילה היהודית]] ב[[ברלין]].

בלייכרדר היה היהודי הפרוסיה[[פרוסיה|פרוסי]] הראשון שקיבל [[תואר אצולה]] הניתן להעברה בירושה מבלי שנאלץ [[התנצרות|להתנצר]] לשם כך. בנוסף קיבל את [[מדליית הנשר האדום]] (Roter Adlerorden).

בלייכרדר שמר על אורח חיים יהודי עד יומו האחרון. בניו העדיפו להתנצרלהמיר (לנצרותאת דתם ל[[נצרות פרוטסטנטית)]].