הולאגו חאן – הבדלי גרסאות

'''הולגו ח'אן''' ([[1217]] - [[8 בפברואר]] [[1265]], במונגולית שמו חִ'ולֵגִוּ) היה שליט [[מונגוליה|מונגולי]] שכבש את רוב דרום מערב [[אסיה]]. הוא נכדו של [[ג'ינגיס ח'אן]] ואחיהם של [[מונגקה ח'אן|מונגקה]] ו[[קובלאי ח'אן|קובלאי]], והיה ל[[ח'אן (תואר)|ח'אן]] הראשון של [[השושלת האילח'אנית|הממלכה האילח'אנית]], ששלטה באיזון המזרח התיכון של ימינו.

הולגו נבחר ב-[[1255]] בידי אחיו מונגקה (הח'אג'אן המונגולי) להיות ממונה על השלמת הרסהכיבוש וההרס של המדינותמדינות ה[[אסלאם|מוסלמיות]] בדרום מערב אסיה. תוכניתם כללה את שעבודם של הלורסטנים של דרום [[ממלכת פרס|פרס]], חיסול ה[[חשישיון]] והריסתן של [[חליף|ח'ליפות]] [[עבאסים|עבאס]], [[השושלת האיובית]] ב[[סוריה]] והמדינהוהממלכה ה[[ממלוכים|ממלוכית]] ב[[מצרים]].

החליף לא הגיב כראוי לפלישה המונגולית (שנת [[1258]]), והגן על העיר בדלילות. הולגו הורה לכוחותיו לא לפגוע בחלקים מסוימים באוכלוסייה - בעיקר נוצרים ומשכילים - עקב שיקולים מעשיים (צורך בבעלי מלאכה) ושיקולים דתיים (אשת הולגו, דוקוז ח'אתון, היתה נוצריה נסטוריאנית) אך למרות זאת הרגו המונגולים לפחות רבע מיליון בגדדים (מחקרים עכשויים מעריכים כי המספר קרוב יותר ל-800 אלף). החליף עצמו נרצח בידי הולגו, כשהוא עטוף בשטיח ונרמס בידי סוסים. בספרו של [[מרקו פולו]] נכתב כי הולגו הרעיב את החליף למוות, אך אין עדויות נוספות המצביעות על כך. שיטת הריגה זו שימשה לאו דווקא ממניעים סדיסטיים, אלא מישום שעממי הערבות ייחסו דם קדוש לשליטיהם (תכונה הנקראית "קות") ולכן נמנעו מלשפוך את דמם של שליטים.

הרס החליפות הוביל לחורבנה של [[עיראק]] - שלא חזרה מעולם להיות המרכז התרבותי שהייתה עד אז. המדינות השכנות מיהרו להפגין את נאמנותן להולגו, והמונגולים פלשו ל[[סוריה]] ב-[[1259]] כשכוחות סיור מגיעים עד פאתי [[עזה]]. מותו הבלתי צפוי של מונגקה ח'אן (עקב שחמת הכבד) גרם לנסיגתם של המונגולים לפני כיבוש מצרים. בינתיים כרתו ה[[ממלוכים]] ברית עם ה[[צלבנים]] ששלטו בחופי [[ארץ ישראל]], והביסו את חיל המצב המונגולי ב[[קרב עין ג'אלות]].

הולגו שב לארצו ב-[[1262]], רק על מנת להקלע ל[[מלחמת אזרחים]] עם כוחותיו של ברקה, אחיו של [[באטו ח'אן]] ולספוג תבוסה צורבת ב[[קווקז]] ב-[[1263]]. הולגו המיר דתו ל[[אסלאםבודהיזם]] והקים את [[השושלת האילח'אנית]], ששלטה ב[[ממלכת פרס|פרס]] עד [[1335]]. בנו [[אבקא ח'אן|אבקא]] תפס את מקומו לאחר מותו ב-[[1265]].