* '''שימור מאמרים בודדים''' - עם חידוש כתב העת התורני, זכו לפרסום גם מאמרים בודדים, שבשל קוטנם היו נאבדים ולא זוכים לבוא לפרסום לולא כתבי העת. תופעה זו, המכונה בלשון ה[[תלמוד]] ([[בבא בתרא]] יד:) "איידי דזוטר מירכס", היא שהביאה גם לאגידת ספרי הנבואות הקצרות שב[[תנ"ך]] לספר [[תרי עשר]].
* '''חידוש מובחר''' - אם בעבר, נדרש המחברלאגורהמחבר לאגור מלאי גדול של חידושים כדי להדפיסם, כתב העת התורני מאפשר את פרסום המאמרים המובחרים בלבד, בלא צורך לדאוג על הנייר שנותר חלק, ועל שאר טרדות המונעים את המחברים מלפרסם את חידושיהם.
* '''ריבוי הדעותדעות''' - כבכל כתב עת, גם בכתב העת התורני ישנם כותבים רבים, בעלי תחומי עניין והתמחות שונים, שמייעדים את מאמריהם לקהלי יעד שונים ומגוונים. ▼
* '''ביקורת''' - בכתבי העת המתמשכיםהחשובים, מיוחד מקום של כבוד למאמרי ביקורת העוסקים בבירור ותיקון עניינים שהכתבשכתב עתהעת עוסקעסק בם.בהם אותובגיליונותיו הקודמים. מדור יוצרזה תוספתמוסיף אמינות לכל הנכתב, בשל עמידתוחשיפת החשופהפרסומיו לביקורת . עניין זה דומה במידת מה ל[[ביקורת עמיתים|ביקורת העמיתים]] ב[[כתב עת מדעי|כתבי העת המדעיים]], למרות שאין הוא ממוסד כל כך. ▼
▲'''ריבוי הדעות''' - כבכל כתב עת, גם בכתב העת התורני ישנם כותבים רבים, בעלי תחומי עניין והתמחות שונים, שמייעדים את מאמריהם לקהלי יעד שונים ומגוונים.
▲'''ביקורת''' - בכתבי העת המתמשכים, מיוחד מקום של כבוד למאמרי ביקורת העוסקים בבירור ותיקון עניינים שהכתב עת עוסק בם. אותו מדור יוצר תוספת אמינות לכל הנכתב, בשל עמידתו החשופה לביקורת.
== כתב עת תורני בהיסטוריה ==
התשובה על השאלה: מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על נסיונות שנעשו עוד בשנות המאה החמישית לאלף השישי. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים).
ואולםהניסיון המתועד יותר, בשנתהוא הוצאתו לאור של מאסף תורניבשנת [[ה'תנ"א]] (1691), החליטהעל הנהלתידי הישיבהישיבת '''עץ חיים''' ששכנה בשב[[אמשטרדם]] ועמדהשעמדה בנשיאות הרב [[יעקב ששפורטש]] והרב [[שלמה די אוליוויירה]], לערוך מאסף תורני,והוא שיכלולכלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם '''פרי עץ חיים''' אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים.
המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת [[ה'תקס"ז]]. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.
בניגוד לדעה הרווחת שהוזכרה, יש המייחסים את זכות הבכורה לכתב העת התורני שהופיעה בשנת [[תע"ה]] (1715), ב[[ויניציאה]] ושימש ככלי מבטא של '''התלמוד תורה''' בעיר [[פירארה]].
למרותיש התוכניותהמייחסים המרחיקותאת שהיוזכות הבכורה לכתב העת התורני שהופיעה בשנת [[ה'תע"ה]] ([[1715]]), ב[[ונציה]] ושימש ככלי מבטא של '''התלמוד תורה''' בעיר [[פרארה]]. למרות התוכניות להמשיךהמשיך את הוצאת המאסף, לא ראו אור כי אם שלששלוש חוברות. החוברת הראשונה היתה כפי הנכתב בדף השער שלה: '''ראשית בכורי קציר תלמוד תורה של קהלה קדושה פירארה'''; החוברת השנייה: '''תוספת בכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה''' ; והשלישית: '''עיטורי ביכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה'''.
לדברי [[ישעיהו זנה]] במאמרו אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה ([[חורב]], כרך ו. [[ניו יורק]] תש"ב) הרי שראש התלמוד תורה הרב [[יצחק לאמפרונטי]] הוא מיסדו של כתב העת התורני הראשון. לטענתו שלשה רבנים אורחים שהיו בפריארה, הביאו את החוברות לאמשטרדם לישיבת ''עץ חיים'', שהחליטה לחקותן באמצעות הוצאה לאור של כתב עת תורני. ואולם טענה זו נדחית על ידי ההיסטוריונים שמזכים את ישיבת עץ חיים בבכורה. (עפ"י מבוא לספר אוצר כתבי-עת תורניים של הרב [[יצחק לוין]]). ▼
מפנה חשוב בקורות ספרות כתבי העת התורניים, הוחל על ידי הרב [[יעקב עטלינגר]] מ[[אלטונה]] שב[[גרמניה]] כאשר החל עורך כתב עת תורני שנשא את השם '''שומר ציון הנאמן''', אשר הופיע בקביעות כעיתון, ובמשך עשר שנות הפצתו, משנת [[ה'תר"ו]] ([[1846]]), הופיעו יותר ממאתיים חוברות במסגרתו. ▼
▲לדברי [[ישעיהו זנה]] במאמרו אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה ([[חורב]], כרך ו. [[ניו יורק]] תש"ב) הרי שראש התלמוד תורה הרב [[יצחק לאמפרונטי]] הוא מיסדו של כתב העת התורני הראשון. לטענתו , שלשה רבנים אורחים שהיו בפריארהבפרארה, הביאו את החוברות לאמשטרדם לישיבת ''עץ חיים'', שהחליטה לחקותן באמצעות הוצאה לאור של כתב עת תורני. ואולם טענה זו נדחית על ידי ההיסטוריונים שמזכים את ישיבת עץ חיים בבכורה. (עפ"י מבוא לספר אוצר כתבי-עת תורניים של הרב [[יצחק לוין]]).
כתבי העת התורניים הרבים שבאו בעקבותיהם, עצמו מספר. מהם במדינות רבות בשפות ובסגנונות שונים. ▼
▲מפנה חשוב בקורות ספרות כתבי העת התורניים, הוחל על ידי הרב [[יעקב עטלינגר]] מ[[אלטונה]] שב[[גרמניה]] כאשר החל עורךלערוך כתב עת תורני שנשא את השם '''שומר ציון הנאמן''', אשר הופיע בקביעות כעיתון, ובמשך עשר שנות הפצתו, משנת [[ה'תר"ו]] ([[1846]]), הופיעו יותר ממאתיים חוברות במסגרתו.
▲כתבי העת התורניים הרבים שבאו בעקבותיהם, עצמורבים מספרמלמנותם. רבים מהם ראו אור במדינות רבות , בשפות ובסגנונות שונים.
== קבצי חסידות ==
|