סינופטיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odedee (שיחה | תרומות)
עריכה והגהה
Mbz1~hewiki (שיחה | תרומות)
תיקון: זוטות [JS]
שורה 1:
[[תמונהקובץ:synoptic.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מפה סינופטית]]
'''סינופטיקה''' היא התחום המרכזי ביותר בתורת חיזוי [[מזג האוויר]]. מקור המילה בצמד המילים synchronus - בו-זמני ו-optic - חזותי ופירושה ראייה בו-זמנית. ראייה זו מוקנית על ידי [[מפה סינופטית]] המציגה את מצב ה[[אטמוספירה]] בזמן נתון על פני שטח נרחב.
 
שורה 5:
 
== הפקת המפה הסינופטית ==
[[תמונהקובץ:09may2004.PNG|שמאל|ממוזער|350px|המפה הסינופטית הפופולרית ביותר בתחום החיזוי, שאותה בודקים לפני מתן תחזית. מציגה את גובה מפלס הלחץ 500 מ"ב ואת הלחץ בפני הים]]
 
על מנת להציג את מצב האטמוספירה בזמן נתון יש לאסוף נתונים ממספר לא מבוטל של תחנות הפרוסות על פני שטח נרחב. כל תחנה מפריחה [[רדיוסונדה]] - בלון שעולה למרומי האטמוספירה ומצויד במד [[טמפרטורה]], [[לחות]] ו[[לחץ אוויר]].
 
שורה 14 ⟵ 13:
 
"מערך הכוחות" האטמוספירי מורכב מארבע מערכות לחץ:
# '''[[שקע ברומטרי]]'''- אזור שבו לחץ האוויר יהיה נמוך מסביבתו. זוהי מערכת שגורמת ל[[התכנסות (מטאורולוגיה)|התכנסות]] אוויר למרכזו ועקב כך לעלייתו ולכן מעודדת היווצרות [[עננים]] ו[[משקעים]].
# '''[[שקע ברומטרי|אפיק ברומטרי]]'''- שלוחה של שקע
# '''[[רמה ברומטרית]]'''- אזור בו לחץ האוויר יהיה גבוה מסביבתו. זוהי מערכת שגורמת ל[[התכנסות (מטאורולוגיה)|התבדרות]] (התפזרות) אוויר תוך כדי שקיעתו ולכן מעודדת היווצרות מזג אוויר בהיר.
שורה 24 ⟵ 23:
 
התמונה המצורפת מתארת מפה סינופטית שהוגדלה על ידי תוכנת מחשב. מפה זו מציגה את המצב הסינופטי בגובה פני הים וברום:
* קווי הגבול בין המדינות השונות מסומנים בשחור.
* קווים לבנים מתארים [[איזובר|איזוברים]] (קווים שווי לחץ) '''בגובה פני הים'''.
* השטחים הצבעוניים תחומים על ידי קווים שווי גובה הנקראים [[איזוהיפסה|איזוהיפסות]]. קווים אלו מחברים בין נקודות שבהן הלחץ (בסביבות 500 מ"ב, לפי מקרא הצבעים) מתקבל באותו גובה מעל פני הים. את ערכי הגבהים של איזוהיפסות במפה הסינופטית נהוג לפעמים לציין בדקה-מטרים (ד"מ), לכן צריך להכפיל ב-10 כדי לקבל את הגובה במטרים ("דקה" פירושו 10).
 
בתמונה ניתן לראות כי [[ישראל]] מושפעת מ[[שקע ברומטרי]] באזור [[קפריסין]] אשר מעודד היווצרות [[משקעים]]. האזורים הקעורים במפה נקראים אפיקי רום ואלה מעודדים היווצרות משקעים (ראו: [[אפיק רום]]).
 
== נגישות למפות דרך האינטרנט ==
[[תמונהקובץ:afik.png|שמאל|ממוזער|350px|אפיק רום מעל איטליה]]
כיום קיימת לכלל הציבור נגישות למפות סינופטיות דרך [[רשת האינטרנט]]. אחד האתרים המובילים ביותר בתחום נקרא Topkarten, אתר זה מציג את ה[[מודלים לחיזוי מזג אוויר|מודלים השונים לחיזוי מזג אוויר]].
שלושת המודלים המובילים הם GFS - המודל ה[[אמריקאי]], ECMWF - המודל ה[[אירופאי]] ו- UKMO - המודל ה[[בריטי]].
שורה 47 ⟵ 46:
 
== כשהמערכת "מבטלת" את הגעתה לישראל ==
[[תמונהקובץ:dec1.png|שמאל|ממוזער|270px|דצמבר 2004]]
[[תמונהקובץ:dec3.png|שמאל|ממוזער|270px]]
המסלול הקלאסי של [[שקע ברומטרי]] טיפוסי בישראל מתחיל ב[[איטליה]], ממשיך דרך [[יוון]] ו[[רודוס]] ומגיע ל[[קפריסין]] כשקע שמרגע זה ואילך משנה את שמו ל[[שקע קפריסאי]] שכשיגיע ל[[ישראל]] יהיו בה יומיים גשומים. המסלול הממוצע לישראל אורך כשבוע ועל פניו נראה כמערכת חורפית מובטחת, כזו שהמודלים מצליחים לחזות את עצם הגעתה שבוע מראש, ולעתים אף יותר. עם זאת המצב אינו פשוט כל כך, והמערכת לא תמיד מתנהגת "לפי הספר".
 
שורה 58 ⟵ 57:
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.wetterzentrale.de/topkarten/ מפות 500 ברשת]
 
מצד שמאל נמצאים מודלי החיזוי.
שורה 65 ⟵ 64:
בכל אחד מהם יש תפריט. '''מפת 500''' היא הראשונה בתפריט ומשמשת כברירת מחדל. ישראל נמצאת על גבול המפה בצד ימין.
 
* [http://www.mezegavir.net/read.php?id=29 מדריך לקריאת מפות]
 
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]