הוצאת שם רע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 1:
 
ב[[הלכה]], '''הוצאת שם רע''' פירושה לפרסם על אדם דברים רעים שלא ביצע אותם, להבדיל מ[[איסור לשון הרע|לשון הרע]] שנאמר על דברים רעים (או דברים נייטרליים) שאכן עשה אותם האדם. אמירת דברים טובים שעלולה לגרום לאחרים לומר לשון הרע (למשל, אמירת טוב על אדם לשונאיו) אף היא אסורה, ונקראת "אבק לשון הרע".
במשפט הישראלי משמעות המושגים שונה, ועבירת לשון הרע היא זו שכוללת אמירת דברים שליליים שקריים על אדם. אמירת אמת, גם אם היא שלילית, מותרת על פי החוק.
שורה 6 ⟵ 5:
המושג מופיע ב[[תורה]] ([[דברים]] כב, יג-כא) בקשר לאדם שהוציא שם רע על נערה המאורסה לו שלכאורה נבעלה לאדם אחר לאחר שכבר [[קידושין|קידש]] אותה. כשמתברר השקר, העונש הוא תשלום של מאה כסף לאבי הנערה, וכן לא יכול יותר הבעל ל[[גירושין|גרשה]] כל ימיו.
 
ההרחבה למושג זה נמצאת כבר במסכת ב[[מסכת ערכין]] (דף טו ע"ב) שם נכתב "אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא יד) זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע" - הגמרא מרחיבה את המושג להוצאת שם רע כללית על כל אדם ובכל הקשר והעונש על כך הוא צרעת (בדומה ללשון הרע). בהקשר הזה מופיע המושג '''הוצאת שם רע''' גם בספרי הראשונים והאחרונים.
 
== מאפיינים הלכתיים ==
 
הוצאת שם רע נחשבת לאחת ה[[עבירה|עבירות]] החמורות ש[[בין אדם לחבירולחברו]] עד כדי כך שלמרות שביהדות הגישה כלפי אדם המביע [[חרטה]] על מעשיו סלחנית והנעלב נדרש [[סליחה|למחול]] על עלבונו, בהוצאת שם רע לא קיימת דרישה זו והנעלב רשאי שלא למחול למוציא השם הרע. ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] קובע: "ומניין שלא יהא המוחל אכזרי [מלמחול] וכו' א"ר ייסה הדא דתימר (זה שתאמר [שצריך למחול]) שלא הוציא לו שם רע, אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית". (בבא קמא פרק ח הלכה ו-ז)
 
כמו כן, קיים [[חרם (הלכה)|חרם]] קדמונים מיוחד על הוצאת שם רע על [[מת]].