קו שתי העוג'ות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
'''מסילת<ref>[http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Popups/ShowAttach.aspx?file=http://img2.timg.co.il/forums/1_125058760.jpg&msgid=125058760 מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה]</ref> [[נמל יפו]] - 'גבעת ג'נקינס''''
בסוף דצמבר 1917 <ref>ראוי לציין שתאורי הצליחה השניה מדגישים ששלוש חטיבות הרגלים (155, 156, 157, מן הדיוויזיה ה-52), נשאו את ציוד הצליחה (הרפסודות), והלחימה, על כתפי החיילים, בקרקע בוצית וטובענית עקב הגשמים הרבים שירדו, משטחי הכינוס במושבה שרונה ועד לגדות הירקון, ולא נזכרת הסתייעות ברכבת, ומכאן שנסללה לאחר ניסיון הצליחה השני שצלח</ref>, עם הוצאתה של יפו מטווח הארטילריה התורכית כתוצאה מדחיקת הכוחות התורכיים מהגדה הצפונית של הירקון עד צפונה ל[[ארסוף]] - התייצבות הנדבך המערבי של קו שתי העוג'ות, התאפשרה לצי הבריטי עגינה בטוחה ב[[נמל יפו]]. לייעול השימוש בנתיב הלוגיסטי החדש שנפתח בפניהם סללו הבריטים מסילה צרה שראשיתה בנמל יפו, דרך [[כיכר השעון]], ו[[רחוב רזיאל]] ל[[תחנת הרכבת יפו]]. משם המשיכה המסילה למסעף הרכבת [[יפו]]-[[לוד]] על הקו [[מסילת הרכבת לירושלים|יפו - ירושלים]], לימים [[תחנת הרכבת תל אביב דרום#התחנה המקורית|תחנת הרכבת תל אביב]], בקרבת [[בית הדר]] של ימינו, ומשם צפון מזרחה במסלול שחצה את ואדי מוסררה ([[נחל איילון]]) בגשר [[שרונה (מושבה)|שרונה]], ונמתח לאורך "[[דרך בגין (תל אביב)|דרך פתח תקוה]]" ו"דרך אבא הילל סילבר", היום ב[[רמת גן]], עד לגדה הדרומית של הירקון. המסילה חצתה את הירקון על גשר באזור [[עשר טחנות]], מול ח'ירבת הדרה<ref>המופע הכתוב הראשון בו שובש שם המקום ל'חרבת חדרה' הוא, ככל הנראה, [[קרב צליחת מעברות הירקון#עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון|עמוד הזיכרון]] לזכר הצליחה לצד דרך אבא הילל סילבר ברמת גן. חקלאי שייח' מוניס שעיבדו אדמות במקום כינו אותו, [http://zochrot.org/images/Zoc_Muwannis_final.pdf הדרה (עמוד 16 בקובץ ה-PDF)] הגשר הסמוך על הירקון בעשר טחנות נקרא, ג'יסר אל הדאר, ומשום מה, בבכתבי חוקרי המקום, היהודים, הוא מכונה, 'חדרה'. במפות הבריטיות, מפת ה[[PEF]] לדוגמה, המקום מכונה Hadrah אולם לא ניתן לשלול ש-H כיסתה על העדרה של הח' בשפתם ולאו דווקא לרמז על ה'</ref>,
שלוחה נוספת<ref>אילן גל-פאר, הרכבת ל"עיר גנים": פרשה מראשיתן של רמת גן ושכונת בורוכוב. '''אריאל''' 2001;22(147-148):81-85</ref> כקילומטר אורכה הסתעפה מן המסילה הראשית מיד לאחר שזו חצתה את ואדי מוסררה מהגדה המערבית לגדה המזרחית על גבי גשר שרונה, עברה דרך הרחובות שפירא והמתמיד ב[[רמת גן]] של ימינו והובילה לפרדסי הכפר [[סלמה]], היום דרומית לרחוב כצנלסון ב[[גבעתיים]], שם התמקם מחנה צבא בריטי. השלוחה הונחה, כנראה, לקראת מתקפת הסתו של הגנרל אלנבי בספטמבר 1918, מתקפה שהבקיעה את קו העוג'ות.
| |||