הבדלים בין גרסאות בדף "קפיצה לגובה"

הוסר בית אחד ,  לפני 10 שנים
מ (בוט מוסיף: id:Lompat tinggi)
מאמנים אמריקאים, כולל מי שהיה פעמיים אלוף ה-NCAA (ליגת המכללות האמריקאית), [[פרנק קוסטלו]] מאוניברסיטת מרילנד, נהרו ל[[ברית המועצות]] על מנת ללמוד מברומל וממאמניו. אך היה זה דווקא קופץ אמריקאי מאוניברסיטת אורגון סטייט, [[דיק פוסברי]], שהרים את ענף הקפיצה לגובה לגבהים חדשים. תוך ניצול המשטח הגבוה והרך ששימש לנחיתה שלאחר הקפיצה, פוסברי שכלל את הסגנון המיושן של סוויני. פוסברי כיוון עצמו מעל הרף כך שראשו וכתפיו יעברו ראשונים מעל הרף ולאחר מכן יעבור הגב. לאחר שפוסברי השתמש בסגנונו הייחודי ב[[אולימפיאדת מקסיקו (1968)]], וזכה במדליית הזהב, הסגנון פשט בתוך עשר שנים ברחבי העולם והפך לסגנון הדומיננטי בתחרויות הקפיצה לגובה הבינלאומיות. זהו הסגנון היחיד במקצוע הקפיצה לגובה שקרוי על שמו של האדם שפיתח אותו.
 
בין הקופצים המפורסמים שבאו בעקבות פוסברי היו: האמריקאים [[דווייט סטונס]] ויריבו (המתנשא לגובה של 1.73 מטרים) [[פרנקלין ג'ייקובס]] שקפץ לגובה של 2.32 (59 סנטימטרים יותר מגובהו!), מנפצי השיאים הסינים [[ני-צ'י צ'ין]] ו[[ז'ו ג'יאנהואה]], הגרמנים [[גרד וסיג]] ו[[דיטמר מגנבורג]], האלוף האולימפי השבדי [[פטריק שיוברג]]. בין הקופצות ניתן לציין את [[יולנדה באלאש]] מרומניה, [[רוזמרי אקרמן]] ו[[אולריקה מייפארת]] מגרמניה ו[[שרה סימיוני]] מאיטליה.
 
==כיום==