פניו של הפיהרר – הבדלי גרסאות

הסרט פותח בשיר "[[שיר הורסט וסל|הדגל מתנופף אל על]]" של [[הורסט וסל]], כאשר תזמורת גרמניה הנאצית מנגנת את השיר. הסממנים הנאציים, הכוללים את [[צלב קרס|צלב הקרס]], מופיעים בכל מקום: על זרועות החיילים, על כלי הנגינה, על עמודים, עננים, בדוגמת גיזום השיחים וכיוצא בזה. נראית שם גם ההצדעה של "הייל היטלר". דונלד דאק, הישן ומצדיע ל[[היטלר]] מתוך שינה, מתעורר לצלילי [[שעון קוקייה|שעון הקוקייה]] שלו, שבו היטלר הוא הקוקייה והמספרים בשעון הם צלבי קרס. לאחר שדונלד דאק מתעורר הוא מצדיע לתמונותיהם של [[אדולף היטלר]], [[בניטו מוסוליני]] ו[[הירוהיטו]] ולובש את מדיו הצבאיים. הוא אוכל ארוחת בוקר שמורכבת מתרסיס של בייקון וביצה, לחם קשה ופול קפה יחיד שגם(המזון זהבמחסור מתחת לעיני החיילים בגללעקב הקיצוב המלחמתי), עד שחייל נאצי נותן לו לקרוא את "[[מיין קאמפף]]". לאחר מכן הוא נשלח ל[[מפעל]] לייצור [[תחמושת]] למשמרת יומית של 48 שעות, ובו הוא צריך להרכיב ראשי [[טיל]]ים וכדורים בגדלים שונים, ותוך כדי להצדיע להיטלר, כאשר תמונתו של היטלר מופיעה (והיא מופיעה פעמים רבות). במהלך העבודה שנעשית קשה עם הזמן דונלד דאק מתחיל להשתגע ולהזות, וכשזה קורה הוא מגלה שהוא חלם חלום, הוא רואה צל שנראה כמצדיע במועל יד וקם מהר להצדיע, אך כאשר הוא מסתכל לראות מי זה, הוא רואה את [[פסל החרות]] שמונח על שידתו, והוא קם ומנשק אותו כאות הקלה. לבסוף מראים את פניו של היטלר כאשר עגבניות מושלכות עליו.