סיפורי התנ"ך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זה חסר כל טעם |
מ ביטול גרסה 8826883 - נא לנמק את ההשמטה בדף השיחה |
||
שורה 10:
רוב אגדות התלמוד נאספו בספר "[[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]]". מבחר מתוך האגדה קובץ על ידי [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]] ב"[[ספר האגדה]]" ([[1908]]-[[1911]]).
==סיפורי התנ"ך בביקורת המקרא ובגישת "תורה ומדע"==
[[ביקורת המקרא]] מעמתת את סיפורי המקרא עם הידע ה[[מדע]]י, ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] והמחקרי, ומראה על סתירות, אם ישנן. גישה זו מבוססת על העיקרון שהתורה חוברה על ידי בני אדם, וממילא יש להתייחס אליה, כאל כל [[טקסט]] ספרותי, בגישה בוחנת וביקורתית.
ככלל, לא קיים אישוש מדעי לתופעות המתוארות במקרא כ[[נס]]ים, ולא נצפו תופעות דומות, אשר היו עשויות לשמש כהשראה להיווצרות סיפור הנס. לכן, על פי ההנחה השוללת את מציאות ה' ויכולתו להתערב בטבע כרצונו, לא ניתן לראות את סיפורי הנסים כתיאורי מציאות, אלא בעיקר כאגדות עם, שמשקפות את תרבותו ואת אופיו. יחד עם זאת, ישנם תיאורי "נסים" במקרא הדומים לתופעות טבע ידועות. לדוגמה, ייתכן שמקור סיפור כריתת מי הירדן ([[ספר יהושע|יהושע]] [[S:יהושע ג|ג']]) הוא בחסימה זמנית של הנהר על ידי קריסת צוקים לתוכו בעקבות רעש אדמה, תופעה שנצפתה פעמיים ב{{ה|מאה ה-20}}.{{כ}}<ref>K. Kitchen, On the Reliability of the Old Testament</ref>
כנגד גישתה של ביקורת המקרא ניצבת גישת [[תורה ומדע]] המנסה ליישב, בדרכים אחדות, סתירה – אם היא קיימת – בין התורה והמדע.
==ניתוח סיפורי התנ"ך בכלים של תורת הספרות==
| |||