קלוויניזם – הבדלי גרסאות

 

'''קלוויניזם''' הוא זרם ב[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]], הקרוי על שם מייסדו, ה[[תאולוג]] והמשפטן [[ז'אן קלווין]] (1564-1509). זרם זה המשיך את דרכו של [[מרטין לותר]], מחולל [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]]. הזרם הקלוויניסטי השפיע בעיקר על הנצרות הפרוטסטנטית ב[[שווייץ]], ב[[הולנד]] וב[[סקוטלנד]], ומאוחר יותר התפשט ב[[צפון אמריקה]].

 

העיקרון המרכזי של הקלוויניזם הוא עיקרון ריבונות האל. התאולוגיה הקלוויניסטית מייחסת לאל מעורבות מוחלטת בכל היבטי החיים – הרוחניים, הגופניים והאינטלקטואליים, החילוניים והדתיים, הפרטיים והציבוריים, השמימיים והארציים; הכול הוא חלק מתוכנית אלוהית בראשיתית שנקבעה עוד לפני יצירת האדם ולפי הגיון אלוהי שאין האדם מסוגל להבין אותו, והכל נעשה לפי רצונו וכתוצאה מהתערבותו הישירה של האל. לפי תפישה זו, האדם תלוי לחלוטין באל, לא רק כאשר הוא עוסק בפנייה ישירה אליו, כמו [[תפילה]], אלא בכל אשר יעשה. כיוון שכך, אורח החיים הקלוויניסטי דורש מהמאמינים מודעות מתמדת למילוי רצונו של האל.

 

תפישה זו מתבטאת בעיקרון מרכזי נוסף בקלוויניזם - עיקרון הגזירה הקדומה (פרדסטינציה), הקיים בגרסה חריפה פחות גם בלותרניזם. הקלוויניסטים טענו שהאל בחר במספר מוגבל של בני אדם שיזכו בגאולה כבר בראשית הימים, בלי קשר לסגולותיהם. היכולת לעשות את הטוב בעיני האל אינה, אפוא, סיבה לגאולה, אלא תוצאה של הבחירה המוקדמת של האל באותו אדם.

כיום הכנסייה הקלוויניסטית מתחלקת לשלושה זרמים: הרפורמיים, הפרסביטריאנים והקונגרגציונליסטים. שני הזרמים הראשונים התאחדו ב- 1875 ל-"איגוד העולמי של הכנסיות הרפורמיות בנוסח האמונה הפרסביטריאנית".

 

הסוציולוג [[מקס ובר]] וחוקרים נוספים הצביעו על הקשר ההדוק שבין קלוויניזם לקפיטליזם, שהתבטא, בין השאר, בצמיחה משותפת שלהם - תקופת התפתחות הקפיטליזם בשווייץ זהה כמעט לחלוטין לתקופת ייסוד הקלוויניזם. לפי חוקרים אלו, האמונות הקלוויניסטיות מעודדות את '[[מקס ובר#האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם|רוח הקפיטליזם]]', בעיקר בשל האמונה ב[[פרדסטינציה]] - האמונה כי גורל האדם בעולם הבא נקבע כאשר הוא נולד. גורל זה אינו ידוע לאדם מראש, והוא יכול ללמוד מעט עליו רק דרך הצלחתו בעולם הזה. דרך חשיבה זו מביאה לכך שהאדם יפעל כל העת למקסם את הצלחתו - דרך חשיבה ההולמת את השיטה הקפיטליסטית.

כאמור, הקלוויניזם מילא תפקיד נכבד בהתפתחות הקפיטליזם עוד מראשיתו, במאות 17-16 עם המעבר מהחברה הפאודלית חקלאית אל החברה המתפתחת של קפיטליזם תעשייתי ומסחרי. קלווין פסל את הגישות הנוצריות שהתנגדו לריבית ובנקאות וצבירת הון. הוא העניק תוקף דתי ליזמות במסחר, בנקאות ותעשייה. על ידי כך עודד את הבורגנות להרחבת הפעילות הכלכלית ולצבירת הון. עיקרון הפרדסטינציה נתן לבורגנות את הביטחון שמעשיו והצלחתו הם רצון האל והבורגנות שייכת ל"נבחרי האל".

 

==קישורים חיצוניים==