עפרת ברזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; פרסם; רלוונטי; עסקה;
שורה 51:
כריית עפרת ברזל היא עסק הפועל בהיקף ענק ובמתח רווחים נמוך. כריית עפרת ברזל דורשת השקעות גדולות בתשתיות, כגון סלילת מסילות ברזל לצורך שינוע העפרה מן המכרה למזח שם תועמס על [[אוניית צובר]]. מסיבות אלה כריית עפרת ברזל נעשית בידי מספר מצומצם יחסית של חברות.
 
התפוקה העולמית השנתית הממוצעת היא כמיליארד טונות של עפרת ברזל בשנה. יצרנית עפרת הברזל הגדולה ביותר בעולם היא חברת המכרות ה[[ברזיל]]אית Vale, ואחריה החברות הבריטיות-אוסטרליות BHP Billiton, ו-Rio Tinto Group. נפח המסחר הימי בעפרת ברזל - כמויות עפרת הברזל המשונעות באוניות צובר ממדינת המכרה למדינות אחרות - היתההייתה בהיקף של 849 מיליון טון בשנת 2004. אוסטרליה וברזיל שולטות בתחום המסחר הימי בעפרת ברזל, ומחזיקות בנתח של 72% מן השוק העולמי. שלושת החברות הגדולות בעולם שולטות יחד ב-66% מן השוק העולמי.
 
הצרכניות העיקריות של עפרת ברזל בעולם הן [[סין]], [[יפן]], [[קוריאה הדרומית]], [[ארצות הברית]], ו[[האיחוד האירופי]]. סין היא המפיקה, הצרכנית, והיבואנית הגדולה בעולם של עפרת ברזל ואף המפיקה הגדולה בעולם של ברזל גולמי. בשנת 2004 יעדו של רוב הסחר הימי בעפרת ברזל (52%) היה סין. אף שסין היא המפיקה הגדולה בעולם של עפרת ברזל, היא ממשיכה לרכוש, ולהוביל לסין בדרך הים, עפרת ברזל איכותית יותר ממכרות באוסטרליה.
 
===שוק עפרת הברזל===
החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] מחירי עפרת הברזל ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] העולמי נקבעו בשיטה המכונה "שיטת קנה מידה" (ב[[אנגלית]]: benchmark system), בין החברות המובילות בכריית עפרת ברזל לבין יצרני הברזל הגולמי. באופן מסורתי, העיסקההעסקה הראשונה בין שני צדדים אלה קבעה קנה מידה שעל פיו התנהלה כל התעשייה לאורך כל השנה<ref>Javier Blas, [http://www.ft.com/cms/s/0/b0580bf6-c220-11de-be3a-00144feab49a,s01=1.html Iron ore pricing emerges from stone age], FT.com, 26.10.2009</ref>. שיטה זו החזיקה מעמד עד 2008, אז כרתו שלושת החברות המפיקות השולטות בשוק (Vale, Rio Tinto, BHP Billiton) הסכם עם [[יפן]] להוזלת מחירי העפרה ב-33%, אולם סין דחתה את "אמת המידה" שנקבעה ודרשה הפחתה גדולה יותר במחיר. במקביל גילתה BHP Billiton, אשר ניסתה לבטל את שיטת אמת המידה, כי כשליש מלקוחותיה רוכשים ממנה עפרת ברזל במחירי השוק. עפרת ברזל אף נסחרת בשוק הסחורות העולמי, אולם באופן מסורתי היקפו של שוק זה היה קטן בהרבה מגודל העסקאות שנכרתו בין שלושת חברות הכרייה הגדולות ליצרני הברזל, על פי מחירי אמת מידה.
 
שיטת קביעת המחיר המסורתית של עפרת הברזל היא בעייתית כיוון שכאשר מחירי העפרה בשוק הסחורות גבוהים יותר ממחירי אמת המידה, הרי שחברות הכרייה מפסידות הכנסות שהיו באות להן לו היו מוכרות את העפרה בשוק. מנגד, כאשר מחירי מחירי העפרה בשוק נמוכים ממחירי אמת המידה, חלק מיצרני הברזל מעדיפים להסתיר מחברות הכרייה כי הם רוכשים את העפרה בשוק הסחורות. נכון לשלהי העשור הראשון במאה ה-21, קיימת דעיכה הדרגתית של מספר העסקאות בתחום זה הנעשות על פי מחירי אמת מידה, ועליה בעסקאות הנעשות בשוק הסחורות. ככל שגדל היקף העסקאות בתחום זה, הנעשות במסגרת שוק הסחורות, משתכללים אף ה[[מכשירים פיננסיים|מכשירים הפיננסיים]] הנמצאים בשימוש בשוק זה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, מחיר ההובלה הימית של עפרת ברזל גבוה יותר מערך העפרה. מצב זה רלבנטירלוונטי באופן מיוחד לעפרת הברזל המופקת בברזיל, אשר הובלתה לסין, הצרכנית המרכזית בשוק, יקרה הרבה יותר מהובלת עפרה מאוסטרליה. מסיבה זו חברות הכרייה האוסטרליות דרשו בעבר מחירים גבוהים יותר עבור העפרה שהפיקו, כיוון שזול יותר להובילה ליצרני הברזל.
 
עלות המשלוח הזולה יחסית גורמת לניצול יתר של המכרות הפתוחים ב[[גואה]], אמנם אחוז הברזל באדמה נמוך יחסית אבל הקירבה לסין מפצה על כך.
 
==עתודות==
עתודות עפרת ברזל בעולם, בעשור הראשון של המאה ה-21, הן עצומות. אולם יש הטוענים כי העלייה המהירה בצריכת ברזל ומוצריו בעולם עלולה בעתיד לגרום אף להצטמצמות עתודות אלה. כך למשל, מומחה ממכון וורלדוואטש (Worldwatch Institute), ארגון אמריקאי העוסק באיכות הסביבה בעולם, טען בספר שפירסםשפרסם בשנת 2006 כי עתודות עפרת הברזל בעולם עלולות להיגמר בתוך 64 שנים, אף בהנחה שמרנית של גידול שנתי בשיעור 2% בצריכה העולמית של ברזל<ref>Lester R. Brown, '''Plan B 2.0: Rescuing a Planet Under Stress and a Civilization in Trouble'''. W. W. Norton, 2006. ISBN 0393328317. p. 109.</ref>.
 
==ראו גם==