סטיבן מיטשל – הבדלי גרסאות

'''סטיבן א. מיטשל''' (ב[[אנגלית]]: '''Stephen A. Mitchell''' {{כ}} [[23 ביולי]] [[1946]] - [[21 בדצמבר]] [[2000]]) היה [[פסיכואנליטיקאי]] ו[[פסיכולוג]] קליני [[אמריקאי]] ממוצא [[יהודי]], ממייסדי [[הגישה ההתייחסותית]]. כתביו התייחסו ל[[תאוריה|תיאוריותתאוריות]] [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] שונות והבהירו אותן ואת הקשרים ביניהן.

את הספר "יחסי אובייקט בתיאוריהבתאוריה פסיכואנליטית" כתב מיטשל יחד עם [[ג'יי גרינברג]] בשנת [[1983]], ובו הם תארו בצורה השוואתית ושיטתית תיאוריותתאוריות פסיכואנליטיות שונות.

בלאק ומיטשל כתבו יחד את הספר "פרויד ומעבר לו: היסטוריה של המחשבה הפסיכואנליטית". ספר זה סוקר את התפתחות המחשבה הפסיכואנליטית דרך עבודתם של יותר משלושים תיאורטיקניםתאורטיקנים פסיכואנליטיים ואת שורשיה בתרבות המערב, וכן את שיטת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול]] ותרומתה. סגנון הכתיבה של הספר שונה מספרים מקצועיים בפשטותו וב[[משלב]] שפה הנהיר לכל אדם. הספר מתמקד ביחסי הגומלין בין הגישות השונות.

בשנת 1983 יצא לאור ספרם של מיטשל וגרינברג "יחסי אובייקט בתיאוריהבתאוריה פסיכואנליטית", שהיווה תשתית רעיונית לשינוי משמעותי בחשיבה הפסיכואנליטית. הספר עורר סערה בעולם הפסיכואנליטי והפך לספר לימוד קלאסי במוסדות האקדמיים. מיטשל הרצה על הרעיונות שהעלה בספר זה ברחבי [[אמריקה]], [[אירופה]] וב[[ישראל]].

מיטשל, יחד עם ג'יי גרינברג, הם מהתיאורטיקניםמהתאורטיקנים המוכרים ביותר בגישה ההתייחסותית, וספרם "יחסי אובייקט בתאוריה פסיכואנליטית" נחשב כספר המרכזי הראשון שתיאר גישה זו.

מיטשל וגרינבר ערכו מחקר משווה של תיאוריותתאוריות פסיכואנליטיות שונות והציבו אותן זו מול זו תוך התמקדות במושג [[יחסי אובייקט]], המתאר יחסי אנוש מציאותיים או אשלייתיים. התפישה שעלתה מספר זה שללה את [[תאוריית הדחף]] ה[[פרויד]]יאנית, תפישה לפיה האדם מונע על ידי כוחות [[ליבידו|ליבידינאליים]] מתוך ה[[איד]]. הספר מתייחס לשינוי בתפישה זו לאורך השנים, דרך התיאוריותהתאוריות של [[מלאני קליין]], תאוריות יחסי אובייקט, אסכולת [[פסיכולוגיית האגו]], אסכולת [[פסיכולוגיית העצמי]] של [[היינץ קוהוט]] וממשיכיו.

מתוך תיאוריותתאוריות אלו נולדה התפישה החדשה שמיטשל וגרינברג מציגים. על פי תפישה זו, ה[[נפש]] איננה שדה קרב של דחפים [[הדחקה|מודחקים]] המונעים על ידי [[עקרון העונג]], ושהקשרים החברתיים הם רק אמצעי לסיפוקם - אלא דרמה מורכבת של דימויים פנימיים של העצמי והזולת, כאשר הקשר החברתי הוא ה[[מוטיבציה]] העיקרית של הנפש.

מיטשל מת מ[[דום לב]] במהלך התעמלות אירובית, בגיל 54. ספרו האחרון "האם אהבה יכולה להתמיד" פורסם לאחר מותו על ידי אלמנתו, מרגרט בלאק, ודן בתיאוריותבתאוריות של יחסי [[אהבה]] ו[[תשוקה]].