וון צפון-קוריאני – הבדלי גרסאות

ה'''וון הצפון קוריאני''' הוא ההילך החוקי ב[[צפון קוריאה]]. מחולק למאה צ'ון ומונפק ע"יעל ידי [[הבנק המרכזי של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה]].

מאז 2001 נטשה הממשלה הצפון קוריאנית את שער החליפין הרשמי והסימליוהסמלי של הוון לדולר 2.16 וון לדולר אחד (שנאמר שהיה מבוסס על תאריך הולדתו של [[קים ז'ונג איל ]] ה 16 בפברואר). שער חליפין רשמי עדכני יותר הראה את הוון כשווה ל142ל-142.45 וון לדולר אחד, אולם אינפלציה מהירה גרמה לשחיקה בערכו של הוון הצפון קוריאני והפכה אותו לדומה בערכו לוון הדרום קוריאני. עריקים מצפון קוריאה דיווחו כי ערכו של הוון בשוק השחור נע סביב ה 570 ל[[יואן]] סיני אחד ביוני 2009. בכל מקרה ערכו של הוון בשוק השחור גבוה יותר מאשר במוסדות רשמיים.

הוון הוערך מחדש ב 2009 לראשונה מזה 50 שנה, כאשר ניתנו לצפון קוריאנים שבעה ימים להחליף סכום מקסימלי של 100,000 וון בשטרות של 1000 (כ 40 דולר אמריקני בשוק השחור) לשטרות של 10 "וון חדש". לאחר מחאות עממיות הועלה הסכום ל150ל-150,000 במזומן ועוד 300,000 בחסכונות בנקאיים. ההערכה מחדש, הנתפשת כמהלך נגד פעילות בשוק הפרטי, תמחק את רוב חסכונותיהם של הצפון קוריאנים. עיתון הטיימס שיער כי המהלך הוא ניסיון להשתלט על אינפלצית המחירים בשוק ולמחוק את הונם של חלפני הכספים של השוק השחור. ההודעה נמסרה לשגרירויות זרות אך לא לתקשורת הממלכתית בצפון קוריאה, המידע נמסר מאוחר יותר דרך שירות הרדיו החוטי המצוי בצפון קוריאה.

כחלק מהתהליך, השטרות הישנים חדלו להיות הילך חוקי ב 30 בנובמבר, והשטרות החדשים לא חולקו עד 7 בדצמבר, משמעו שהאזרחים לא יכלו להחליף אף חלק מהכסף בסחורות או שירותים עד ליום ההחלפה. רוב המסעדות, החנויות ושירותי התחבורה היו סגורים עד ליום זה. השירותים היחידים שנותרו פתוחים הם אלה ששירתו את הזרים ואת האליטה הפוליטית ואשר סחרו ב[[מטבע זר]] בלבד. אמצעי זה גרם לדאגה בקרב פקידים בכירים שמא יעורר אי שקט אזרחי, חשש שלא התממש. סוכנות הידיעות הסינית [[שינחואה]] תיארה את המצב בו שרויים אזרחי צפון קוריאה כ"פניקה קולקטיבית". בסיסי ה[[צבא העם הקוריאני|צבא]] הושמו בכוננות וישנם דיווחים בלתי מאומתים על מספר מחאות ציבוריות בקומץ ערים ועיירות צפון קוריאניות אשר אילצו את הרשויות להגדיל במעט את כמות הכסף שהאנשים יכולים להחליף. ערמות של שטרות ישנים הועלו באש והושלכו בנהרות (בניגוד לחוק האוסר על השחתת צלמו של [[קים איל סונג]]) ושני סוחרים מהשוק השחור נורו למוות ע"יעל ידי המשטרה המקומית ב[[פיונגיאנג]]. הרשויות הקוריאניות איימו ב"עונש חסר רחמים" למפר את חוקי חילופי המטבע.