כתב עת תורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; קובצי;
שורה 22:
המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת [[ה'תקס"ז]]. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.
 
יש המייחסים את זכות הבכורה לכתב העת התורני שהופיעה בשנת [[ה'תע"ה]] ([[1715]]), ב[[ונציה]] ושימש ככלי מבטא של '''התלמוד תורה''' בעיר [[פרארה]]. למרות התוכניות המשיך את הוצאת המאסף, לא ראו אור כי אם שלוש חוברות. החוברת הראשונה היתההייתה כפי הנכתב בדף השער שלה: '''ראשית בכורי קציר תלמוד תורה של קהלה קדושה פירארה'''; החוברת השנייה: '''תוספת בכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה''' ; והשלישית: '''עיטורי ביכורי קציר תלמוד תורה של ק"ק פירארה'''.
 
לדברי [[ישעיהו זנה]] במאמרו אבני בנין לתולדות היהודים באיטליה ([[חורב]], כרך ו. [[ניו יורק]] תש"ב) הרי שראש התלמוד תורה הרב [[יצחק למפרונטי]] הוא מיסדו של כתב העת התורני הראשון. לטענתו, שלשה רבנים אורחים שהיו בפרארה, הביאו את החוברות לאמשטרדם לישיבת ''עץ חיים'', שהחליטה לחקותן באמצעות הוצאה לאור של כתב עת תורני. ואולם טענה זו נדחית על ידי ההיסטוריונים שמזכים את ישיבת עץ חיים בבכורה. (עפ"י מבוא לספר אוצר כתבי-עת תורניים של הרב [[יצחק לוין]]).
שורה 30:
כתבי העת התורניים הרבים שבאו בעקבותיהם, רבים מלמנותם. רבים מהם ראו אור במדינות רבות, בשפות ובסגנונות שונים.
 
== קבציקובצי חסידות ==
לצד הקבצים העוסקים בענייני הלכה, הגדה והגות, ניתן גם למצוא קבצים העוסקים בתחומים מוגדרים הנכללים גם הם בהגדרה התורנית.
בין אלה ניתן להגדיר את הקבצים העוסקים בענייני החסידות, משנתה והקפתה. על אלו נמנו במשך השנים, הקבצים, [[נחלת צבי]] בעריכת מכון נחלת צבי שבבני ברק, [[מכון שפתי צדיקים]] בעריכת [[חסידות קופיטשניץ|חסידי קופיטשניץ]], ו[[היכל הבעל שם טוב]] בהוצאת [[היכל מנחם]] [[חב"ד]], ורבים אחרים.