אנדריי קנצ'לסקיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27:
 
==קריירת המועדונים==
קנצ'לסקיס החל את הקריירה שלו במועדון האוקראיני [[דינמו קייב]] ב-[[1988]], וכעבור שנתיים עבר ל[[שחטיור דונצק]]. עד מהרה הוא הפגין את כישרון המשחק שלו ומשך את עיני המועדון ה[[אנגליה|אנגלי]] [[מנצ'סטר יונייטד]], שהחתים אותו בשירותיה תמורת 650,000 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] במרץ [[1991]].
 
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במנצ'סטר יונייטד במחזור האחרון של עונת {{בספורט|1990|1991}}, במשחק בו הפסידה הקבוצה ל[[קריסטל פאלאס]]. באותה עונה זכתה הקבוצה ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע]], אך קנצ'לקיס לא נכלל בסגל הקבוצה בטורניר. המאמן [[אלכס פרגוסון]] צירף את קנצ'לסקיס בתור [[קשר התקפי]] ימני על מנת שיהווה שחקן צעיר ומהיר יותר בעמדה זו, תחת [[מייק פילן]] ו[[בריאן רובסון]] המבוגרים יותר.
 
על אף שפילן ורובסון נשארו בקבוצה במשך שלוש עונות נוספות, קנצ'לסקיס ביצע התקדמות משמעותית מבחינת מעמדו המקצועי והשתתף ב-34 משחקי ליגה בעונת {{בספורט|1991|1992}}, שבה סיימה מנצ'סטר במקום השני ב[[הליגה הראשונה של הפוטבול ליג|ליגה הראשונה]] אחרי [[לידס יונייטד]]. המאבק על אליפות הליגה היה צמוד במיוחד והוכרע לזכות לידס רק במחזורים האחרונים של העונה. קנצ'לסקיס זכה בתואר הראשון שלו עם מנצ'סטר בעת שזו ניצחה 0-1 את [[נוטינגהאם פורסט]] בגמר [[גביע הפוטבול ליג]]. באותה עונה הבקיע שמונה [[שער (ספורט)|שערים]] בכל המסגרות.
 
בעונת {{בספורט|1992|1993}}, העונה הראשונה של ה[[פרמייר ליג]] החדשה, הבקיע קנצ'לסקיס שלושה שערים ב-27 משחקים והיה שחקן מפתח בזכייתה של הקבוצה באליפות הליגה - תואר האליפות הראשון שלה מזה 26 שנים. קנצ'לסקיס היה אחד מ-13 שחקנים בלבד מחוץ ל[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ו[[אירלנד]] שפתחו את העונה בפרמייר ליג, אך מספר השחקנים הזרים בליגה האנגלית גדל בהרבה במהלך השנים הבאות.
 
בעונה הבאה, {{בספורט|1993|1994}}, ביסס קנצ'לסקיס את מעמדו כפותח קבוע בהרכב מנצ'סטר בעמדת הקיצוני הימני. הוא הרבה לשחק בקצהו של המגרש, וזאת בניגוד לפותח הקודם בעמדה זו - בריאן רובסון - שנהג לנטות לעבר מרכז הקישור. קנצ'לסקיס סייע לקבוצה לזכות ב"[[דאבל]]" של אליפות הפרמייר ליג ו[[גביע ה-FA]].
 
קנצ'לסקיס היה המבקיע המצטיין של מנצ'סטר בעונת {{בספורט|1994|1995}} עם 15 שערים ב-32 משחקים, 14 מתוכם במסגרת הפרמייר ליג, ונבחר ל[[נבחרת העונה בליגה האנגלית]]. עם זאת, הקבוצה לא שחזרה באותה עונה את הצלחתה ואיבדה את האליפות ל[[בלקבורן רוברס]]. קנצ'לסקיס סבל מ[[בקע (רפואה)|בקע]] במהלך השבועות האחרונים של העונה והחמיץ את גמר גביע ה-FA נגד [[אברטון]], בו הקבוצה הפסידה. הקבוצה חסרה באותו משחק גם את [[אריק קאנטונה]] שהיה מושעה לשמונה חודשים, ואת [[אנדי קול]] שלא יכול היה להשתתף במשחק הגביע מאחר שהשתתף בו באותה עונה עם קבוצה אחרת.
 
בריאן רובסון, שמונה למאמנה של [[מידלסברו (כדורגל)|מידלסברו]], כשל בניסיון להחתים את קנצ'לסקיס בקבוצתו, כשבנוסף נתלו שמועות גם על מעבר אפשרי ל[[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]. לבסוף הוא עבר לאברטון זמן קצר לאחר פתיחת עונת {{בספורט|1995|1996}} תמורת 5 מיליון ליש"ט - סכום ההעברה הגדול בתולדות המועדון. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא הפגין יכולת מרשימה וכבש 16 שערים, ובעקבות כך נחשב על ידי רבים לקיצוני הימני הטוב באנגליה באותו זמן. הוא סייע לקבוצה לסיים במקום השישי בליגה - ההישג הטוב של המועדון מאז [[1988]] - אך זה לא הספיק להשגת מקום ב[[גביע אופ"א]]. באמצע עונתו השנייה בקבוצה הועבר ל[[פיורנטינה]] ה[[איטליה|איטלקית]], תמורת 8 מיליון ליש"ט.
 
בפיורנטינה התקשה קנצ'לסקיס להמשיך את יכולתו הטובה, ועל כן עבר לשחק ב[[גלאזגו ריינג'רס]] ה[[סקוטלנד|סקוטית]] ב-[[1998]]. הוא שיחק בקבוצה במשך ארבע שנים, למעט תקופת השאלה קצרה ל[[מנצ'סטר סיטי]] ב-[[2001]]. הוא עבר ל[[סאות'המפטון (כדורגל)|סאות'המפטון]] ב-[[2002]], וכעבור שנה הצטרף ל[[אל-הילאל]] מ[[ערב הסעודית]]. לאחר מכן הוא חזר לרוסיה ושיחק בקבוצות [[סאטורן ראמנסקו|סאטורן מוסקבה אובלסט]] ו[[קריליה סובטוב סמרה]], בטרם הודיע על פרישה ממשחק ב-[[2006]].
 
==נבחרת לאומית==